הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

תנאים: רבי יהודה ורבי מאיר - כמי ההלכה

[כללי פסיקה]

בכורות כח ע"א-ע"ב

"מתני'. השוחט את הבכור ומראה את מומו, רבי יהודה מתיר; רבי מאיר אומר: הואיל ונשחט שלא ע"פ מומחה - אסור. מי שאינו מומחה ורואה את הבכור, ונשחט על פיו - הרי זה יקבר, וישלם מביתו. 
גמ'. אמר רבה בר בר חנה: בדוקין שבעין דכולי עלמא לא פליגי דאסור - מפני שהן משתנין, לא נחלקו אלא במומין שבגוף, דרבי מאיר סבר: גזרינן מומין שבגוף אטו דוקין שבעין, ורבי יהודה סבר: לא גזרינן מומין שבגוף אטו דוקין שבעין
תניא נמי הכי: השוחט את הבכור ומראה את מומיו, ר' יהודה אומר, בדוקין שבעין - אסור מפני שהן משתנין, במומין שבגוף - מותר מפני שאין משתנין, רבי מאיר אומר אחד זה ואחד זה - אסור, מפני שהן משתנין. מפני שהן משתנין סלקא דעתך! מומין שבגוף מי משתנין? אלא: מפני המשתנין. אמר רב נחמן בר יצחק:
מתני' נמי דיקא, ר' מאיר אומר: הואיל ונשחט שלא על פי מומחה - אסור, שמע מינה: קנסא קא קניס רבי מאיר, שמע מינה.
 

במשנה יש מחלוקת בין רבי מאיר ורבי יהודה. בגמרא משמע שמחלקתם היא אגות גזריה אם גוסרים אם לאו, אר כך הגמרא מכנה את דינו של רבי מאיר "קנסא" [ולא גזירה].

1.
רמב"ם הלכות בכורות פרק ג הלכה ד:

השוחט את הבכור ואחר כך הראה את מומו אע"פ שהוא מום גלוי שאינו משתנה בשחיטה כגון שנחתכה ידו או רגלו הואיל ונשחט שלא על פי מומחה הרי זה אסור ויקבר כבכור שמת.

הרמב"ם פוסק כרבי מאיר.

2.
הכלל הוא שהלכה כרבי יהודה במחלוקתו עם רבי מאיר, וכאן הרמב"ם פסק דווקא כרבי מאיר מפני שהכלל הוא ש"הלכה כרבי מאיר בגזרותיו" – וכאן מדובר בגזירה ולכן הלכה כרבי מאיר.

3.
התוס' בסוגייתנו מסביר:
תוספות מסכת בכורות דף כח עמוד א:

רבי מאיר סבר גזרינן מומין שבגוף כו' - ואומר רבי דאע"ג דאמרינן בריש אף על פי (כתובות דף נז.) דהלכה כרבי מאיר בגזירותיו הך דהכא קרי ליה בסמוך קנסא דקא קניס ר' מאיר ובשאלתות דרב אחאי פירש דהלכה כמותו דוקא בגזירותיו ולא בקנסא ופסקו דאין הלכה כמותו בההיא דמעוברת חברו ומינקת חברו דקאמר רבי מאיר יוציא ולא יחזיר עולמית וסוגיא דשמעתין בריש החולץ (יבמות דף לז.) דלא כר' מאיר

וכן סוגיא דשמעתין כרבי יהודה דלרבי מאיר קנסינן בכולהו מפני המשתנין ובסמוך דקאמר לימא תנן סתמא כרבי מאיר הא משני דילמא בדוקין שבעין ודברי הכל
וכן הוא אמת
ומתוך כך פוסק רבי דלא כרבי מאיר דקניס בשטר שיש בו רבית דאין גובה לא את הקרן ולא את הרבית (ב"מ דף עב.).

תוס' מסביר מדוע הלכה בסוגייתנו כן כרבי יהודה [ולא כרבי מאיר – כרמב"ם].

4.
הנימוקים של תוס':

4.1
הגמרא מכנה את גזירת רבי מאיר "קנס", ולכן חוזר הכלל שהלכה כרבי יהודה.

4.2
מהמשך הסוגיה משמע שהגמרא סוברת כרבי יהודה ["סוגיא כוותיה"].

4.3
וראה ב"מתיבתא", הערות לא, לב, וב"ילקוט ביאורים", עמוד קב – לגבי ההבדל בין קנס לגזירה.