סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 751
"שתי נקבות וזכר... אין לכהן כלום"
בכורות ט ע"א
נאמר במש' שאם שתי חמוריו ילדו פעם ראשונה ונמצאו שתי נקבות וזכר אין ודאות שחמורה אחת ילדה את הזכר ראשון ולכן אין כאן שה לכהן.
הקשו אחרונים (משנה למלך - סוף הל' בכורים; רש"ש), הלא יש לפנינו 'ספק ספיקא' לחייב, שמא אחת ילדה שתי נקבות ואחת ילדה זכר, ונתקדש. ואם תמצי לומר שנולד עם נקבה, שמא קדם לה והרי הוא בכור. והלא לשיטת התוס' (בכתובות ט - כהסבר מהריב"ל) מוציאים ממון בספק ספיקא. ועל כל פנים הרי ספק-ספיקא נחשב כרוב, ואולי עדיף מרוב, (כמו שכתב הרשב"א), וקשה לדעת רב שהולכין בממון אחר הרוב.
(אולי י"ל שגם לפי הדעות שמוציאים ממון בספק ספיקא, זהו דוקא כששני הספקות שקולים, אבל כאן הספק אם הוא נולד לבד אינו שקול. וכן מבחינת סיכויי ההסתברות, בספקות שקולים יש סיכוי של 75 מול 25 ואילו כאן יחס הסיכויים הוא שני-שליש שהוא בכור מול שליש שאינו בכור. וצ"ב).
ודעת הרמב"ם (בכורים יב, כא) בשתי נקבות וזכר אחד או בשתי נקבות ושני זכרים, שאין צריך להפריש כלל. והאחרונים תמהו על טעמו. (ע' משל"מ סוף הל' בכורים). ובאר החזון-איש (יז, א) כיון שאם אנו דנים על כל אם בנפרד, יש לפטור משום 'ספק ספקא' שמא לא ילדה זכר ושמא ילדה זכר אך אינו בכור, ולכן אעפ"י שמצד הולד אין כאן אלא ספק שקול, יש להכריע לצד ההיתר משום אפשרות הדיון מצד האם. שכל שהספק שקול, בהכרעה כל דהו אנו מכריעים אותו. ובפרט לשיטת הרמב"ם שספקא דאוריתא מן התורה דינו לקולא.
(יוסף דעת)
