סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 750
"אי הכי מאי טעמא כלו חיותא דרב מרי?
- משום דמפקע להו מקדושתייהו..."
בכורות ג ע"ב
בשו"ע יור"ד ס' שכ' סע' ו' נפסק שבזמן הזה מצוה לשתף עם העכו"ם קודם שיצא (הבכור) לאויר העולם כדי לפוטרו מן הבכורה (בזמן הזה שא"א להקריב את הבכור כדי שלא יבואו לידי תקלה לעבוד בבכור או לגוז אותו).
כתבו התוס' והרא"ש ושאר פוסקים, שמה שנוהגים עתה התר במכירת האוזן לנכרי - משום שאין אנו בקיאים בהטלת מום בעובר קודם שיצא רוב ראשו לאויר העולם, ושמא יקדים ויצא ויתקדש, ונמצינו באים לידי תקלה. ובמקום דלא אפשר - מותר להפקיע על ידי מכירה. לדעת השו"ע יש למכור את אוזן האם מפני שאוזן העובר זה דבר שלא בא לעולם, והרמ"א מוסיף שיכול להקנות את האם לעוברה כמו דקל לפירותיו, לכן צריך להקנות את האם לאוזני העובר. אולם כל זה אמור בבכור בהמה טהורה, אבל בפטר חמור, כיון שאפשר בענין אחר - בפדייה או בעריפה - פסק הרא"ש שאסור להשתתף עם הנכרי. וכן נפסק בשו"ע (יו"ד שכא, כ. ונראה שאפילו לפי מה שצדדו התוס' שלא אסרו משום הפקעה כאשר מוכר מגוף האם - נראה שבפטר חמור אסור, כיון שיש לו תקנה אחרת ואין חשש תקלה - עפ"י חזו"א טז, ב).
