הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטויים: "תיובתא"; "אמר לך רב..."; "איכא דאמרי"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

בכורות יז ע"א

"... אלא לרב הונא דאמר לא נחית תנא קמא לדרי, מאי אפילו עד עשרה דורות? אמר לך רב הונא: רבן שמעון בן גמליאל אהעמיד קאי, דנחית לדרי. תא שמע: המקבל צאן ברזל מן העובד כוכבים, ולדות - פטורין, וולדי ולדות - לא תיובתא דרב יהודה! אמר לך רב יהודה: אימא הן וולדותיהן.
איכא דאמרי: הן וולדותיהן פטורין, תיובתא דרב הונא! אמר לך רב הונא: אימא, הן וולדות - פטור, וולדי ולדות - חייב."

 

1.
ה"איכא דאמרי" מביא את שני הביטויים "תיובתא" ו"אמר לך" על רב הונא, ואילו בדף הקודם הם הובאו על רב יהודה.

2.
ויש להעיר: אם "עורך הגמרא" הוא זה ששיבץ את הביטוי "אמר לך" כדי לקבוע שכך הלכה [או להיפך – שאין כך ההלכה – כפי שהסברנו בדף הקודם] כיצד יתכן ש"עורך הגמרא" אומר דברים הפוכים באותה סוגיה.

3.
מה פירוש ה"איכא דאמרי"?

3.1
לעורך הגמרא היו שתי מסורות כיצד התנהל הדיון בתקופת רב יהודה ורב הונא. לפי זה, הביטויים "תיובתא" ו"אמר לך" נאמרו בבית המדרש של רב יהודה ורב הונא.

3.2
עורך הגמרא "השתלט" על הדיון בין רב הונא ורב יהודה והוא מביא שתי אפשרויות שונות לדיון. "עורך הגמרא" טוען, ששתי האפשרויות לגיטמיות – כלומר, הוא לא מכריע באמת בין רב יהודה ורב הונא, לכן הוא ניסח בשתי המסורות את אותם ביטויים: "תיובתא" ו"אמר לך".

4.
ואולי אפשר לומר: יש "עורך הגמרא" [רב אשי ורבינא ותקופתם], ויש חכמים מאוחרים יותר – הסבוראים - שערכו עריכה נוספת, והם כתבו את המהלך של "איכא דאמרי".

5.
זאת אומרת, שלמעשה כל דיון בגמרא יש לבדוק את שייכותו לאחת משלושת האפשרויות:

5.1
נאמר בבית המדרש של החכמים הנדונים;

5.2
נאמר על ידי עורכי הגמרא - רב אשי ורבינא;

5.3
נאמר על ידי העורכים הנוספים – הסבוראים.