הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "מסייע ליה" 

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

בכורות יד ע"א

"ויוצאין לחולין וכו'. טעמא דנפדו, הא לא נפדו - אסירי בגיזה ועבודה, מסייע ליה לרבי אליעזר דאמר: קדשי בדק הבית אסורין בגיזה ועבודה;
אמרי: לא, קדושת דמים למזבח הוא דמיחלפא בקדושת הגוף למזבח - גזרו בהו רבנן, אבל קדשי בדק הבית - לא."

 

1.
רבי אליעזר קובע שקדשי בדק הבית אסורין בגיזה ועבודה. והגמרא מביאה סיוע לדבריו מתוך דיוק במשנתנו.

2.
הגמרא דוחה הוכחה זו לדברי רבי אליעזר. משמע מהדחיה – בפשטות – שבקדשי בדק הבית אין איסור אף מדרבנן – ולא גזרו בהן אפילו מדרבנן.

3.
רמב"ם הלכות מעילה פרק א הלכה יב:

קדשי בדק הבית אסורין בגיזה ועבודה מדברי סופרים אבל מן התורה אינן אסורין, לפיכך הגוזז אותן או העובד בהן אינו לוקה אבל מכין אותו מכת מרדות.

הרמב"ם פוסק כרבי אליעזר שקדשי בדק הבית אסורים בגיזה ועבודה מדרבנן.

4.
מסבירים הפרשנים, שאמנם הסיוע לרבי אליעזר נדחה בגמרא אבל הדין עצמו של רבי אליעזר נשאר בתקפו ["מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד קכט].

5.
אפשר אולי להסיק מכאן שבאופן עקרוני הביטוי "מסייע ליה" משמעו שהלכה כאותו חכם שמביאים סיוע לדעתו, אפילו אם הגמרא בסופו של דבר תדחה את הסיוע עצמו. כלומר, מי שכתב את הביטוי "מסייע ליה" הוא "עורך הגמרא" שכך מביע את פסיקתו כאותו חכם.

6.
הסבר אחר מובא ב"ילקוט ביאורים", שם: אין משמעות הביטוי "מסייע ליה" – כפשוטו – הוכחה לדברי החכם אלא להיפך: יש כאן קושיה [כמו הביטוי "תנינא"]: מדוע החכם אמר את דינו הרי הדין נאמר כבר במשנה, ו"דחיית הגמרא" היא דחיית הקושיה, שבאמת האמורא מחדש שבקדשי בדק הבית אסורין בגיזה ועבודה, ודינו לא היה יכול להילמד מהדיוק במשנה.

7.
ואולי שני ההסברים לעיל [או אחד מהם] מתאימים לסוגיה – כבסוגייתנו - שבה הסיוע מהמשנה הוא מתוך דיוק ולא מתוך דברים מפורשים.

8.
הערה מסכמת: אם מדובר בתנא רבי אליעזר תמוה מאד שמביאים לו סיוע מדברי תנאים אחרים. ואולי לא תמוה מפני שמביאים סיוע מ"סתם משנה" לאותו תנא, ולכן כך תהיה הלכה [למרות שניתן היה אולי לחשוב שדין המשנה הוא דעת יחיד – כאותו תנא – רבי אליעזר].

9.
אולם בעלי הגירסאות קובעים שמדובר באמורא רבי אלעזר – ועל פי זה הובאו דברינו לעיל.

10.
בעמוד ב מופיע הביטוי "מסייע ליה" פעם נוספת:
"..מסייע ליה לרבא, דאמר רבא: הקדיש זכר לדמים - קדוש קדושת הגוף. " ושם משמע, שהביטוי "מסייע ליה" מתפרש כפשוטו, שיש סיוע לדברי רבא – וכך נפסק.