מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן
שבע ברכות ופנים חדשות
שבעה ימי משתה או שלושה, נקבע ע"פ מעמד האשה: "תקנו חכמים שכל הנושא בתולה, יהיה שמח עמה שבעת ימים. אינו עוסק במלאכתו ולא נושא ונותן בשוק, אלא אוכל ושותה ושמח. בין שהיה בחור בין שהיה אלמון. ואם היתה בעולה אין פחות משלשה ימים, שתקנת חכמים היא לבנות ישראל שיהיה שמח עם הבעולה שלשה ימים בין בחור בין אלמון" (רמב"ם הל' אישות י, יב). מאידך, החובה לברך שבע ברכות לאחר ברכת המזון כשיש פנים חדשות, לא חופפת את מספר ימי השמחה: "בחור שנשא אלמנה, או אלמון שנשא בתולה, מברכין אותה כל שבעת ימי המשתה, אם היו האוכלין אחרים שלא שמעו ברכת נישואין בשעת נישואין" (רמב"ם הל' ברכות ב, ט-י). מה ההגיון שבחור שנשא אלמנה ישמח עמה שלושה ימים ואחר כך יחזרו שניהם לעיסוקיהם, אך יש לברך שבע ברכות במשך שבעה ימים?
בשם הרב יצחק זאב סולוביצ'יק מבריסק (מופיע בחידושי הרב חיים הלוי על הש"ס) נמסר שלשיטת הרמב"ם שבע ברכות, וחובת השמחה הם שני דינים שונים. חכמים תיקנו זמנים כמה אדם צריך לשמח את אשתו החדשה בהתאם למעמדה, וזהו ענין אישי. לעומת זאת הברכות הם שבח והודיה לה' על עצם החתונה. ראיתו מההלכה הבאה ברמב"ם בהלכות אישות האומרת שאם אדם נשא "נשים רבות כאחת ביום אחד, ומברך ברכת חתנים לכולן כאחת, אבל לשמחה צריך לשמוח עם כל אחת ואחת שמחה הראויה לה, אם בתולה שבעה ואם בעולה שלשה, ואין מערבין שמחה בשמחה". השמחה היא אישית עם כל אחת, שבע ברכות ביחד.
הוכחה נוספת מתוס' (כתובות ז ע"ב ד"ה והוא) הכותב שבשבת אין צורך בפנים חדשות כי מרבים בשמחה ובסעודה לכבוד השבת. תוס' יוצר זהות בין הברכה לשמחה, אך לפי הרמב"ם גם בשבת יש צורך בפנים חדשות כדי לומר שבע ברכות. לפיו, אין זהות בין הברכה לשמחה. להלכה, בשבת ובימים טובים כמו גם בראש השנה, מברכים שבע ברכות בלא פנים חדשות (שו"ע אבן העזר סב, ח).
