הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

תנאים: "רבי אליעזר"; "רבי אלעזר"

[תנאים]

בכורות יב ע"א

"מתני'. אין פודין לא בעגל ולא בחיה, לא בשחוטה ולא בטריפה, ולא בכלאים ולא בכוי, ורבי אליעזר מתיר בכלאים - מפני שהוא שה, ואוסר בכוי - מפני שהוא ספק. נתנו לכהן - אין הכהן רשאי לקיימו עד שיפריש שה תחתיו."

 

1.
תוספות מסכת בכורות דף יב עמוד א:

רבי אליעזר מתיר בכלאים - ר' אלעזר גרסינן ולא גרסינן רבי אליעזר וכן מוכח במרובה (ב"ק דף עח.) דאמר ר' אלעזר דמתיר בכלאים מפני שהוא שה דאינו אלא להוציא כלאים למאי הלכתא ומשני לטמא שנולד מן הטהור ועיבורו מן הטמא ודלא כר' יהושע דאי כר' יהושע משה כבשים ושה עזים נפקא וכל שכן דלא כר' אליעזר דשרי לעיל בפירקין אלמא דרבי אליעזר פליג על רבי אלעזר ור' אליעזר בר פלוגתיה דרבי יהושע.

תוס' מסביר שמדובר ברבי אלעזר ולא ברבי אליעזר, והוא מוכיח זאת מסוגיה אחרת.

1.1
ותוס' מציין כלל, שהתנא [ה"סתמי"] שחולק על רבי יהושע הוא רבי אליעזר [יש גמרות שאומרות שהתנא שחולק על רבי אליעזר הוא רבי עקיבא], אבל בסוגייתנו הגמרא אמנם מחפשת מיהו התנא שמוזכר במשנה כ"תנא קמא". לפי גירסת תוס' ברורה שאלת הגמרא, כי לפי הגירסא של "רבי אליעזר" היינו צריכים לומר ש"תנא קמא" הוא רבי יהושע – "בר פלוגתיה דרבי אליעזר".

2.
"רבי אלעזר" "סתם" במשנה הוא רבי אלעזר בן שמוע, שהיה תלמידו של רבי עקיבא וחברם של ר' מאיר ושל ר' יהודה ושל ר' יוסי.

3.
ניתן ללמוד מדברי התוס' שזהו כלל כללי במשנה, שתמיד ה"תנא קמא" הוא התנא שנחשב כ"בר פלוגתיה" של התנא שמוזכר בהמשך המשנה בשמו. ותמיד תישאל השאלה מדוע רבי יהודה הנשיא לא הזכירו בשמו, והתשובה הפשוטה – כנראה - כי הלכה כמותו.