הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "תנא" ו"אמורא"; "והוינן בה" - לגבי שמואל

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

בכורות ח ע"א

"כל שביציו מבחוץ - מוליד, וכל שבפנים - מטיל ביצים, איני, והאמר שמואל: אווז ואווז בר - כלאים זה בזה; והוינן בה: מאי טעמא? אמר אביי: זה - ביציו מבחוץ, וזה - ביציו מבפנים ותרוייהו מטילי ביצים! אלא: כל שזכרותו מבחוץ - מוליד, מבפנים - מטיל ביצים."

 

1.
כיצד יתכן, שהגמרא מקשה על הברייתא מדברי שמואל?

2.
אם נאמר ששמואל נחשב כתנא הרי שניתן לשאול על הברייתא מדברי שמואל. אבל בפשטות נוקטים בעלי הכללים, ששמואל לא נחשב כתנא [למרות שהיה תלמידו של רבי יהודה הנשיא – כמו "רב"].

3.
ונראה לומר שבדברים הקשורים למציאות ולטבע - שמואל היה בקי בהם - אין משמעות לחלוקה הסמכותית בין תנא לאמורא.

4.
"והוינן בה" – הכוונה שבסוגיה המקורית דנו בכך. לענייננו הסוגיה העיקרית שדנה בזה היא בבבא קמא דף נה עמוד א [שם מופיע דינו של שמואל והסברו של אביי].

5.
אולם לפעמים אין דיון במקום אחר והביטוי הזה מעיד שהדיון באותו מקור הוא דווקא בסוגיה הנוכחית [יד מלאכי – רמו]

6.
משמעות נוספת [יד מלאכי – רמז] "... לומר דזה מוכרח דקאי במסקנא אך אי הדר מיניה תלמודא לא שייך למימר והוינן בה..."
דברים אלה של ה"יד מלאכי" מתיישבים רק לפי ההסבר הראשון לעיל,

6.1
אבל לפי האפשרות השניה, שאין בנמצא מקור שבו דנו בעצם העניין אם כן כיצד נאמר שהתלמוד הכריע?

6.2
אולי נאמר שכוונת ה"יד מלאכי" לומר שעצם השימוש בגמרא - כבסוגייתנו - בביטוי "והוינן בה" [בין אם התקיים דיון במקום אחר ובין אם כאן הנושא מוזכר לראשונה] הגמרא מגלה לנו שכך היא פוסקת. במילים אחרות: במסכת בבא קמא מובא הסברו של אביי לדינו של שמואל, אבל בעצם העובדה שבסוגייתנו משתמשים בביטוי "והוינן בה" [ולא מסתפקים בביטוי "ואמר אביי..."] משמע שכך – כדינו של שמואל - "עורך הגמרא" מכריע.