מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן
כתובה מהתורה או מחכמים
"רבי מאיר אומר: כל הפוחת לבתולה ממאתים, ולאלמנה ממנה - הרי זו בעילת זנות". בגמ' מוסבר שאע"פ שישולם לבסוף לבתולה מאתים ולאלמנה מנה, זו בעילת זנות, מאחר והקשר בין בני הזוג לא היה על בסיס סכום הכתובה שעל הבעל להתחייב, ולפי ר' מאיר חובת תשלום הכתובה הוא מהתורה. בהמשך הגמ' נאמר שכשהכתובה אבדה, ע"פ ר' מאיר הסובר שכתובה מהתורה, יש חובה לכתוב לה כתובה חדשה מיד, מפני שהאשה לא רגועה מפני שהיא חוששת שאם תתבע אותו יטען הבעל שהוא פרע כתובתה. כל עוד לא נכתבה כתובה חדשה הרי זו בעילת זנות. הסבר אחר להלכה שאסור לאדם שישהא את אשתו אפילו שעה אחת בלא כתובה, כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה.
דברי ר' מאיר שכתובה מהתורה הם כדעת ר' שמעון בן גמליאל, אך חכמים סוברים שכתובה מדרבנן (כתובות י ע"א; קי ע"ב). להלכה נחלקו הפוסקים האם חיוב כתובה לבתולה הוא מהתורה או מחכמים. הרב עובדיה יוסף (שו"ת יביע אומר חלק ג, אה"ע סימן יב), האריך להוכיח שראשונים רבים ובודאי בני ספרד, וכן השולחן ערוך (אבן העזר סי' סו, ו) סבורים שהכתובה היא מדרבנן.
חכמים גם תקנו שחובת הבעל זו תעוגן בשטר, ולימים הוסיף שמעון בן שטח פרטים בשטר הכתובה (כתובות פב ע"ב), ועל כן תקנת הכתובה נקראת על שמו: "שמעון בן שטח תיקן כתובה לאשה" (שבת יד ע"ב). הראי"ה קוק (עין איה, שבת שם) ש"אין לנו באנושיות דבר נקדש וראוי להיות מרומם כקדושת קשר ברית הנישואין ...אמנם כאשר נתמעטו הכוחות המוסריים וקשר הקדושה של ברית הנישואין התרופף, הנה ראה שמעון בן שטח שראוי להשתמש להעיר את קדושת הנישואין ולחזק מוסרותיה שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה ע"י השימוש בכח גרוע הכח הקמצנות וחשבון חסכון של כסף, ותיקן כתובה לאשה. …קשר הנישואין שאמנם בהמון נתחזק ע"י האמצעי המגושם הזה של קימוץ כסף הכתובה, מ"מ פועל הוא אח"כ להרשים יפה את תפארת הקדושה הראויה לו לפי מידתו".
