שלא היה באותו מנין
בכורות ד ע"א
"למה נקוד על אהרן שבחומש הפקודים - שלא היה באותו מנין".
ולמה לא היה באותו מנין?
כתב הרש"ר הירש במדבר ג, לט:
"בחירת אהרן לכהן איננה דומה לבחירת הלויים; אין היא תוצאה של העברת הבכורה. שכן אהרן ובניו נתמנו לכהנים מיד עם הציווי על הקמת המשכן; ובאותה שעה עדיין לא קיפחו הבכורים את מעמדם במקדש".
ועדיין צריך ביאור,
הרי לא אמרו שאהרן לא נתכהן אז, אלא שלא היה באותו מנין.
כלומר שיש חשיבות לכך שהוא לא שותף במנין עצמו דוקא.
ולמה נגרע אהרן מאותו מנין?
והלא אותם פקודים שנפקדו וחזרו ונפקדו, לא נשנו אלא משום חיבתן של ישראל?
נימק התורה תמימה בהערות לבמדבר פרק ג הערה יד:
"י"ל הטעם משום כבודו, שחשוב ונמנה לעצמו".
אך קשה, איה אותו מנין שנמנה לעצמו משום כבודו? הרי לא מצאנו שנמנה כלל.
אלא מבואר שמשום חשיבותו אכן לא נמנה כלל.
שאמנם המנין משום חשיבות הנמנים, ככתוב בישעיהו מ, כו: וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם.
אך החשובים עוד יותר הם למעלה מענין המנין. כשם שאין אדם מונה במספר את בניו ובנותיו – כך וכך מספר יוצאי חלצי. אלא מתייחס הוא לכל אחד ואחד מהם כאל עולם שלם. אין הוא 'עוד אחד מהמניין' מתוך צבא הנפקדים.
"אהרן דדרגא דיליה נצ"ח אתקשר בחסד" כלשון הזוהר הקדוש. והיתה מעלת מידתו למעלה מכל חשבון ומנין. וכיון שמצוותו לברך את ישראל – "אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין" (מסכתות תענית דף ח ע"ב; ובבא מציעא דף מב ע"א). וכמרומז בשיר השירים ו, ח וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר – מלשון העלם והסתר.
