מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן

ר' עקיבא ורחל

ראיה שטחית תסתפק ברומנטיקה ובפיקנטריה, בסיפור אהבה של בת עשירים עם רועה צאן שנישאו וברחו מהבית. אך רחל הבאה מבית שבע ועשיר, רואה תכונות ייחודיות באותו רועה, כמי שמסוגל לרעות ולהנהיג אומה שלמה בשעה קשה, בתקופת שלטון הרומאים בארץ, חורבן הבית השני. "אמרה: ראוי זה שיהא מורה הוראה בישראל, ותיקרא תורה על שמו. הלכה ונתקדשה לו בצנעה" (אבות דר' נתן, הוספה ב לנוסחא א פרק ח). לא עושרו הפרטי האדיר של אביה, עליו היא ויתרה, יקדם את עם ישראל. נישואיה הם על מנת שר' עקיבא ישקוד בתורה, יפתח את אישיותו ומנהיגותו, ויקים עולם תורני בהיקפים גדולים. "והיתה משכרת עצמה לחברותיה. חצי שכרה אוכלת ושותה, וחצי שכרה משגרת לר' עקיבא שהיה למד תורה מפי ר' אליעזר ור' יהושע" (אבות דר' נתן שם). היא אף לא מסתפקת בשנים עשר אלף תלמידים, ובניתוק בינה לבין בעלה למשך שתים עשרה שנים. היא מבקשת זמן כפול, ומספר תלמידים כפול. בזיונות אישיים במהלך אותם שנים, לא עצרו אותה. מסירות הנפש למען הכלל היא של שניהם, כל אחד במקומו ובתפקידו. גם הליכתה להקביל את פני בעלה לאחר 24 שנים, בבגדים פשוטים, ללא קישוטים, משמעותם שלא חיצוניות ועושר הם העיקר. דברי ר' עקיבא לתלמידיו: "שלי ושלכם- שלה הוא", הם ביטוי שלשניהם מחשבות משותפות על בנין התורה החדש.

ר' עקיבא הוא זה שדרש: "כל השירים קדש, ושיר השירים קדש קדשים" (משנה ידים ג, ה). הקשר הזוגי בין כנסת ישראל לקב"ה הוא מוחלט ונצחי, גם אם יש נתק פיזי ביניהם בשל הגלות וצרות אחרות. ישנם תהליכים קשים ומורכבים, אך הם נצרכים ונדרשים, על מנת להביא לבסוף לבנין גבוה יותר. הקשר בין רחל לר' עקיבא, הם תשקיף מסוים בחיי זוג פרטי, המלמד על הקשר שבין עם ישראל לה'. יש ביניהם אהבה גדולה שאיננה נמדדת בקירבה גופנית, אלא בשותפות בשליחות הגדולה, במצבים מסובכים בחיי עם ישראל (עוד בהרחבה: הרב יגאל אריאל, ארפא משובתם, עמ' 308-297).