הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "לדידך" 

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

בכורות ד ע"א

אמר אביי, הכי קאמר: כהנים ולוים פטורין בהמתם מקל וחומר, אם הפקיעה בהמתם של לוים בהמה של ישראל במדבר, דין הוא שתפקיע את של עצמן; א"ל רבא: והא פטרו אינהו קתני! ועוד, אם איתא, אפילו מבכור בהמה טהורה נפטרו, אלמה תנן: לא נפטרו מבכור בהמה טהורה, אלא מפדיון הבן ופטר חמור!
אלא אמר רבא, הכי קתני: כהנים ולוים פטרו הן עצמן מקל וחומר, אם הפקיעה קדושתן של לוים קדושת של ישראל במדבר, לא יפקיע את של עצמן! אשכחן - אדם בהמה טמאה מנלן? אמר קרא: +במדבר י"ח+ אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה, כל שישנו בבכור אדם - ישנו בבכור בהמה טמאה, וכל שאינו בבכור אדם - אינו בבכור בהמה טמאה.
אמר ליה רב ספרא לאביי: לדידך דאמרת בהמתם, בן לוי דהוה ליה שה דאפקע - ליפקע, דלא הוה ליה שה דליפקע - לא ליפקע בין לדידך בין לרבא, בן חדש דאפקע - ליפקע פחות מבן חדש דלא אפקע - לא ליפקע! לויה לא תיפקע, אלמה אמר רב אדא בר אהבה; לויה שילדה - בנה פטור מחמש סלעים? הא לא קשיא, כדמר בריה דרב יוסף משמיה דרבא, דאמר: פטר רחם - בפטר רחם תלה רחמנא.

 

1.
רבא הקשה על אביי ולכן אמר הסבר אחר, אחר כך רב ספרא שאל שאלה לאביי. מוכיחים מכאן שאביי לא חזר בו בעקבות קושיית רבא ["מתיבתא", הערה ד, בסופה].

2.
הביטוי "לדידך" דומה לביטוי "אי הכי" [=אם כך, לפי דבריך קשה...]. כנראה, יש לומר, שהביטוי "אי הכי" משמש כאשר מתנהל ויכוח-דיון בין שני אמוראים, ואחד מהם מקשה על חברו קושיה שעליו עצמו לא קשה. אבל בסוגייתנו רב ספרא שמקשה על אביי, לא מביע את דעתו שלו.

3.
כמו כן, ניתן אולי לומר, שמכיון שהיתה קושיה על אביי [והוא לא יישבה] הרי שהפניה "לדידך" נראית כאילו רב ספרא רוצה לפסוק כמו אביי.

4.
עיקרון דומה מובא אצל הרב קאפח, על הרמב"ם, נשים, עמוד 209 [בנושא אחר לחלוטין]: "לדידך לא שביק... ואע"פ שהוא אליבא דרבא דלית הלכתא כוותיה מכל מקום האי דינא קושטא הוא לכולי עלמא"