רב מרי ידע לאקנויי
בכורות עג ע"ב
"רב מרי בר רחל ידע לאקנויי קנין גמור, וחזי ליה איניש אחרינא ואזיל ועביד, וסבר - רב מרי מילתא הוא דעבד, ואתי בה לידי תקלה".
על מומחיותו של רב מרי בר רחל בעניני קנינים – אימתי קנוי החפץ לגוי ואימתי לא, מצינו גם במסכת בבא מציעא דף עג ע"ב:
"רב מרי בר רחל משכן ליה ההוא נכרי ביתא, הדר זבנה לרבא. נטר תריסר ירחי שתא, שקל אגר ביתא אמטי ליה לרבא, אמר ליה: האי דלא אמטאי למר אגר ביתא עד האידנא דסתם משכנתא שתא, אי בעי נכרי לסלקי לא הוה מצי מסלק לי".
המומחיות בקניינים היתה קיימת במשפחתו כבר מעת זכה בממונו בירושה מאביו איסור גיורא, במסכת בבא בתרא דף קמט ע"א: "נפק אודיתא מבי איסור".
המסורת המשפחתית המשיכה להתקיים, וגם זרעו המשיך להקפיד על קיום הקניינים בדיקדוק הראוי, במסכת קידושין דף סה ע"ב:
"מר זוטרא ורב אדא סבא בני דרב מרי בר איסור פליג ניכסייהו בהדי הדדי, אתו לקמיה דרב אשי, אמרו ליה: (דברים יט) על פי שני עדים אמר רחמנא, דאי בעי למיהדר לא מצי הדרי בהו, ואנן לא הדרי, או דלמא לא מקיימא מלתא אלא בסהדי? אמר להו: לא איברו סהדי אלא לשקרי".
