סקר
מסכת תמורה
קשה מאוד
קשה
ממוצעת
קלה


 

מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן

 

יוציא ויתן כתובה


כשבעל מדיר את אשתו משימושים ומהתנהלויות שונות, כיון שלא ניתן לקיים כך חיי זוגיות ומשפחה בשל המגבלות הללו: "יוציא ויתן כתובה". גם בשל מגבלות פיזיות של הבעל ישנן מצבים בהם כופים אותו להוציא ולתת כתובה (כתובות עז ע"א). מה משמעות הוראה זו. לדברי ר"י בתוס' (כתובות ע ע"א ד"ה יוציא) בית הדין כופה פיזית את הבעל לגרש את אשתו. תוס' מציין לדברי רבנו חננאל הלומד מהירושלמי (כתובות יא, ז) שכשכתוב שכופים את הבעל, אזי חיב לתת גט, אך כשנאמר "יוציא ויתן כתובה", מפעילים עליו לחץ בדברים בלבד: "ואומרים לו כבר חייבוך חכמים להוציא, ואם לא תוציא מותר לקרותך עבריינא, אבל לכפותו לא". לדברי התוספות ע"פ הירושלמי כפיה היא במילים, וע"פ הבבלי "בדברים לא יוסר עבד" (משלי כט, יט) ועל כן הכונה בכח. התוס' (שם) מסיים: "ומיהו אין לכוף שום אדם לגרש ולעשות מעשה עד שנמצא ראיה ברורה, שהרי גט מעושה (=גט שהבעל נותן בכפיה) בישראל שלא כדין פסול, ואין להתיר אשת איש מספק".

אכן, ישנם מצבים נוספים בהם ניתן לכפות את הבעל לתת גט לאשה, וגם כיום בסמכות בתי הדינים לכפות גט: "מי שהדין נותן שכופין אותו לגרש את אשתו ולא רצה לגרש, בית דין של ישראל בכל מקום ובכל זמן" (רמב"ם הל' גירושין ב, כ). ישנה זהירות רבה, ובתי הדין אינם ממהרים לכפות גט, באותם מקרים שיש ספק האמנם לפי הדין יש לכפות גט. אך ישנם מקרים ברורים וודאיים בהם כופים. נציין למשל את פסק הדין של הרב אליעזר וולדינברג (ל' מרחשוון- יום השנה הראשון לפטירתו), שדן ב: "בעל שהיה מפליא מכות אשתו ולבסוף ירה עליה באקדח ופצע אותה ונשפט למאסר, אם יש לכופו לתת גט פיטורין לאשתו", ולאחר עיון במקורות ודיון בהם פסק בבירור: "דשפיר יש לפסוק לכוף את הבעל לפטור את אשתו בגט פיטורין וגם חייב בכתובתה" (שו"ת ציץ אליעזר חלק ו סימן מב - קונטרס אורחות המשפטים פרק ג).



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר