הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטויים: "דבי רבי יעקב"
[ביאור מונחי הקישור בגמרא]
חולין קמב ע"א
גמ'. תניא דבי ר' יעקב אומר: אין לך כל מצוה ומצוה שבתורה שמתן שכרה בצדה, שאין תחיית המתים תלויה בה.
1.
לכאורה, רבי יעקב חולק על משנתנו. במשנה משמע שהשכר על קיום מצוות שילוח הקן ו"כיבוד אב ואם" הוא אריכות ימים בעולם הזה [כי לא מוזכר במשנה כלל הענין של העולם הבא ו/או תחיית המתים]. ואילו רבי יעקב אומר שמדובר בעולם הבא [על המושגים "עולם הבא" ו"תחיית המתים" ראה ב"שוטנשטיין" הערה 9]. אם יש סתירה בין הברייתא למשנה מדוע הגמרא לא מקשה "ורמינהו"?
2.
ראוי לעיין בדברי הרמב"ם המפורסמים בהלכות תשובה בנושא סוגייתנו:
רמב"ם הלכות תשובה פרק ט הלכה א:
מאחר שנודע שמתן שכרן של מצות והטובה שנזכה לה אם שמרנו דרך ה' הכתוב בתורה היא חיי העולם הבא שנאמר למען ייטב לך והארכת ימים, והנקמה שנוקמים מן הרשעים שעזבו ארחות הצדק הכתובות בתורה היא הכרת שנאמר הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה, מהו זה שכתוב בכל התורה כולה אם תשמעו יגיע לכם כך ואם לא תשמעו יקרה אתכם כך וכל אותן הדברים בעולם הזה, כגון שובע ורעב ומלחמה ושלום ומלכות ושפלות וישיבת הארץ וגלות והצלחת מעשה והפסדו ושאר כל דברי הברית, כל אותן הדברים אמת היו ויהיו ובזמן שאנו עושים כל מצות התורה יגיעו אלינו טובות העולם הזה כולן, ובזמן שאנו עוברין עליהן תקראנה אותנו הרעות הכתובות,
ואף על פי כן אין אותן הטובות הם סוף מתן שכרן של מצות ולא אותן הרעות הם סוף הנקמה שנוקמין מעובר על כל המצות,
אלא כך הוא הכרע כל הדברים, הקב"ה נתן לנו תורה זו עץ חיים היא וכל העושה כל הכתוב בה ויודעו דעה גמורה נכונה זוכה בה לחיי העולם הבא, ולפי גודל מעשיו ורוב חכמתו הוא זוכה, והבטיחנו בתורה שאם נעשה אותה בשמחה ובטובת נפש ונהגה בחכמתה תמיד שיסיר ממנו כל הדברים המונעים אותנו מלעשותה כגון חולי ומלחמה ורעב וכיוצא בהן,
וישפיע לנו כל הטובות המחזיקות את ידינו לעשות התורה כגון שובע ושלום ורבוי כסף וזהב, כדי שלא נעסוק כל ימינו בדברים שהגוף צריך להן אלא נשב פנויים ללמוד בחכמה ולעשות המצוה כדי שנזכה לחיי העולם הבא,
וכן הוא אומר בתורה אחר שהבטיח בטובות העולם הזה וצדקה תהיה לנו וגו'. ו
כן הודיענו בתורה שאם נעזוב התורה מדעת ונעסוק בהבלי הזמן כענין שנאמר וישמן ישורון ויבעט, שדיין האמת יסיר מן העוזבים כל טובות העולם הזה שהן חזקו ידיהם לבעוט ומביא עליהם כל הרעות המונעים אותן מלקנות העולם הבא כדי שיאבדו ברשעם,
הוא שכתוב בתורה תחת אשר לא עבדת את ה' וגו', ועבדת את אויביך אשר ישלחנו ה' בך,
נמצא פירוש כל אותן הברכות והקללות על דרך זו,
כלומר אם עבדתם את ה' בשמחה ושמרתם דרכו משפיע לכם הברכות האלו ומרחיק הקללות מכם עד שתהיו פנויים להתחכם בתורה ולעסוק בה
כדי שתזכו לחיי העולם הבא
וייטב לך לעולם שכולו טוב
ותאריך ימים לעולם שכולו ארוך
ונמצאתם זוכין לשני העולמות, לחיים טובים בעולם הזה המביאים לחיי העולם הבא, שאם לא יקנה פה חכמה ומעשים טובים אין לו במה יזכה שנאמר כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול, ואם עזבתם את ה' ושגיתם במאכל ובמשתה וזנות ודומה להם מביא עליכם כל הקללות האלו ומסיר כל הברכות עד שיכלו ימיכם בבהלה ופחד ולא יהיה לכם לב פנוי ולא גוף שלם לעשות המצות כדי שתאבדו מחיי העולם הבא
ונמצא שאבדתם שני עולמות, שבזמן שאדם טרוד בעולם הזה בחולי ובמלחמה ורעבון אינו מתעסק לא בחכמה ולא במצות שבהן זוכין לחיי העולם הבא.
קיצור דברי הרמב"ם: עיקר השכר הוא לעולם הבא. השכר והטוב בעולם הזה נועד לסייע לקיים מצוות כדי לקבל שכר בעולם הבא. והרמב"ם ממשיך גם בהלכה ב' לגבי "ימות המשיח" [פרק ט ברמב"ם כולל רק שתי הלכות אלה].
נציין, שהרמב"ם לא מזכיר כאן כלל את "תחיית המתים". בפרק ח הרמב"ם מרחיב אודות ה"עולם הבא" ש"אין בו גוף וגויה..."
3.
ראה ב"מתיבתא", הערה י' שיש גירסא שאין בה את כל הדיון בסוגיה, אלא הסוגיה כוללת רק את המשפט הראשון כפי שציטטנו בפתיח ובתוספת הפסוק המופיע בסוף הסוגיה [זה גם סוף הפרק וסוף המסכת].
4.
ונראה שלפי הגירסא הזאת [המקוצרת] יוצא שאין הכרח שרבי יעקב חולק על המשנה אלא הוא משלים אותה: המשנה מדברת על העולם הזה כהכנה לשכר בעולם הבא – כדברי רבי יעקב. ואלו הדברים ממש כדברי הרמב"ם הנ"ל.
לפי זה ברור מדוע הגמרא לא מקשה "ורמינהו" כדי לציין סתירה בין המשנה לברייתא.
5.
הערה נוספת: דברי רבי יעקב מובאים בגמרא: "תניא דבי רבי יעקב אומר". הכוונה היא לברייתא שמצטטת את בית מדרשו [="דבי"] של רבי יעקב. בדרך כלל בביטוי כזה לא מופיע מייד "אומר", אלא או "אמרי" [בלשון רבים], או "תנא דבי רבי...". לכן יש גירסא שמוחקת את הביטוי "דבי", ואז מדובר פשוט שרבי יעקב עצמו "אומר". רבי יעקב היה תנא והיה רבו של רבי יהודה הנשיא. היה גם אמורא בשם זה.
6.
ונראה לומר שיש הבדל בין אם מדובר בבית מדרשו של רבי יעקב או מדובר ברבי יעקב עצמו. אם מדובר בבית מדרשו של רבי יעקב וגם שרבי יעקב היה רבו של רבי יהודה הנשיא הרי שבמחלוקת בין רבי יהודה הנשיא לרבו ולבית דינו של רבו הרי שהלכה יתכן שצריכה להיות כבית מדרשו של רבי יעקב – רבו של רבי יהודה הנשיא.
6.1
ואם מדובר "רק" ברבי יעקב עצמו, הרי שהלכה כרבי יהודה הנשיא ובית דינו נגד רבו שנחשב "יחיד".
7.
ויש להעיר בנ"ל 2 הערות:
7.1
שייך להכריע רק אם נאמר שרבי יעקב חולק על המשנה.
7.2
יש חשיבות בהכרעה – למרות שמדובר בדברי אגדה – מפני שמדובר בעיקרי אמונה, וחשוב לכל אדם לדעת במה הוא צריך להאמין בזמן הוא מקיים מצוות.
