סקר
איזה דפוס אני מעדיף?
טלמן
וגשל
עוז והדר
מסורת הש"ס


 

צורתא דשמעתא - ניתוח סוגיות בכלים צורניים                                   לרקע וביאור שיטת הלימוד - לחץ כאן
אברהם ליפשיץ

 

בדין קדשים שאבדו או נגנבו וכו'

חולין קלט ע"א-ע"ב


א. הני מוקדשין היכי דמי? ... רב אמר: במקדיש פירות שובכו ומרדו, ושמואל אמר: במקדיש תרנגולתו לבדק הבית; בשלמא שמואל לא אמר כרב - דקא מוקים לה בקדשי בדק הבית, אלא רב מאי טעמא לא אמר כשמואל? אמר לך רב: דוקא קפטרי משילוח כגון פירות שובכו דקדשי מזבח נינהו, דכיון דקדשי קדושת הגוף לא פקעה קדושתייהו מינייהו, אבל במקדיש תרנגולתו לבדק הבית, דלאו קדשי מזבח, דקדושת דמים בעלמא הוא, כיון דמרדה - פקעה קדושתייהו, וחייבת בשילוח; ושמואל אמר: כל היכא דאיתיה בבי גזא דרחמנא איתא, דכתיב +תהלים כ"ד+ לה' הארץ ומלואה;
ב. וכן אמר ר' יוחנן: במקדיש תרנגולתו לבדק הבית ומרדה, אמר ליה רבי שמעון בן לקיש: וכיון שמרדה פקעה ליה קדושתה! אמר ליה: בבי גזא דרחמנא איתא, דכתיב לה' הארץ ומלואה. ורמי דר' יוחנן אדר' יוחנן, ורמי דר' שמעון בן לקיש אדר"ש בן לקיש, דאיתמר: מנה זה לבדק הבית ונגנבו או נאבדו, רבי יוחנן אמר חייב באחריותן עד שיבואו לידי גזבר, וריש לקיש אמר: כל היכא דאיתיה - בבי גזא דרחמנא איתיה, דכתיב לה' הארץ ומלואה, קשיא דריש לקיש אדריש לקיש, קשיא דר' יוחנן אדר' יוחנן! דריש לקיש אדריש לקיש לא קשיא, הא מקמי דשמעיה מר' יוחנן רביה, הא לבתר דשמעיה מר' יוחנן רביה; אלא דר' יוחנן אדר' יוחנן קשיא! דר' יוחנן אדר' יוחנן נמי לא קשיא, הא - דאמר עלי, הא - דאמר הרי זו
ג. מכלל דר"ש בן לקיש אע"ג דאמר עלי לא מחייב? והתניא: איזהו נדר ואיזו היא נדבה, נדר - האומר הרי עלי, עולה, נדבה - האומר הרי זו עולה, ומה בין נדר לנדבה? נדר - מתה או נגנבה או שאבדה חייב באחריותה, נדבה - מתה או נגנבה או שאבדה אינו חייב באחריותה! אמר לך ריש לקיש: הני מילי קדשי מזבח, דמחוסר הקרבה, אבל קדשי בדק הבית, דלאו מחוסר הקרבה, אע"ג דאמר עלי - לא מחייב;
ד. והתנן: האומר שור זה עולה בית זה קרבן, מת השור נפל הבית - אינו חייב באחריותן, שור זה עלי עולה בית זה עלי קרבן מת השור ונפל הבית - חייב לשלם! ה"מ היכא דמת השור ונפל הבית חייב לשלם - דליתנהו, אבל היכא דאיתנהו, כל היכא דאיתיה - בבי גזא דרחמנא איתיה, דכתיב לה' הארץ ומלואה.
ה. אמר רב המנונא: הכל מודים בערכין אע"ג דאמר עלי - לא מיחייב, מאי טעמא - דלא מיתמר ליה בלא עלי, היכי לימא? לימא ערכי - אמאן? לימא ערך פלוני - אמאן? מתקיף לה רבא: לימא הריני בערכי, הריני בערך פלוני! ועוד, תניא, רבי נתן אומר: +ויקרא כ"ז+ ונתן את הערכך ביום ההוא קדש לה' - מה תלמוד לומר? לפי שמצינו בהקדשות ומעשרות - שמתחללין על מעות, שבחולין נגנבו או שאבדו - אינן חייבין באחריותן, יכול אף זה כן - ת"ל ונתן את הערכך וגו', חולין עד שיבאו לידי גזבר! אלא, אי איתמר הכי איתמר, אמר רב המנונא: הכל מודים בערכין דאע"ג דלא אמר עלי - מיחייב, דכתיב +ויקרא כ"ז+ ונתן את הערכך - חולין הן בידך עד שיבאו לידי גזבר.
  

המשתנים בסוגיא [הערך הימני לחומרא]:
1. סוג הקדשים: קדשי מזבח / קדשי בה"ב [סעיף ג בסוגיא]
2. נוסח ההקדש: הרי עלי / הרי זה [סעיף ג]
3. פקיעת הקדושה: פקעה / לא פקעה [מחלוקת רב ושמואל, סעיף א]
4. האירוע: מת השור (לא קיים) / אבד או נגנב (קיים) [סעיף ד]
5. הכל נחשבים כגזברים? לא / כן [מחלוקת ר"י ורשב"ל, סעיף ב]



בקדשי מזבח הכל תלוי במשתנה [2].
בקדשי בה"ב נחלקו:
לפי רבי יוחנן שוב הכל תלוי במשתנה [2].
נחלקו על רבי יוחנן משני הכיוונים:
לפי רב אפילו בהרי זה חייב.
לפי רשב"ל אפילו בהרי עלי פטור (אא"כ מת השור).

נסביר את היחסים הללו בין המשתנים:
בקדשי מזבח לא רב ולא רשב"ל חולקים על כך שרק משתנה [2] רלבנטי:
משתנה [3] לא רלבנטי כי לכו"ע קדושת הגוף לא פוקעת, ולכן בהרי זה פטור מאחריות לכו"ע (רב כאן לא יחלוק על שמואל).
מאידך גיסא, משתנים [4] ו[5] לא רלבנטים כי כל עוד לא קרב הקרבן לא התקיים הנדר ('הרי עלי'), ולכן בהרי עלי חייב לכו"ע (רשב"ל כאן לא יחלוק על ר"י).

המצב מתהפך בערכין: בערכין יש דרשה מיוחדת [סעיף ה] שהקדושה לא מתחילה עד שנותנו לגזבר, ולכן כאן יודה שמואל לרב שאפילו בהרי זה חייב [מקביל להגדרה של רב שפקעה הקדושה ולכן חייב בכל מקרה, ללא תלות במשתנים 2, 4-5].



כתב: אברהם ליפשיץ  © כל הזכויות שמורות

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר