צורתא דשמעתא - ניתוח סוגיות בכלים צורניים                                   לרקע וביאור שיטת הלימוד - לחץ כאן
אברהם ליפשיץ

בדין אבר ובשר המדולדלין

חולין קכז ע"א - קכח ע"א

א. נשחטה הבהמה [וכו']. במאי קא מיפלגי? אמר רבה: בבהמה נעשית יד לאבר קמיפלגי, מר סבר: אין בהמה נעשית יד לאבר, ומר סבר: בהמה נעשית יד לאבר;
ב. אביי אמר: באוחז בקטן ואין גדול עולה עמו קמיפלגי, מר סבר: אוחז בקטן ואין גדול עולה עמו - הרי הוא כמוהו, ומר סבר: אינו כמוהו; ואף ר' יוחנן סבר באוחז בקטן ואין גדול עולה עמו קא מיפלגי, דרבי יוחנן רמי דר"מ אדר"מ: מי אמר ר' מאיר אוחז בקטן ואין גדול עולה עמו הרי הוא כמוהו? ורמינהו: אוכל שנפרס ומעורה במקצת, רבי מאיר אומר: אם אוחז בקטן וגדול עולה עמו - הרי הוא כמוהו, ואם לאו - אינו כמוהו, ואמר רבי יוחנן: מוחלפת השיטה, ומאי קושיא? דילמא שני ליה לר"מ בין טבול יום לשאר טומאות? תניא, רבי אומר: אחד טבול יום ואחד שאר טומאות; ודילמא: לרבי לא שני ליה, ולר' מאיר שני ליה? אמר ר' יאשיה, הכי אמר ר' יוחנן: לדברי רבי מוחלפת השיטה.
ג. רבא אמר: ביש יד לטומאה ואין יד להכשר קמיפלגי, מר סבר: יש יד לטומאה ואין יד להכשר ומר סבר: יש יד לטומאה ולהכשר,
ד. רב פפא אמר: בהכשר קודם מחשבה קמיפלגי, דתנן, אמר ר' יהודה: כך היה רבי עקיבא שונה חלב שחוטה בכפרים - צריך מחשבה ואין צריך הכשר, שכבר הוכשר בשחיטה, אמרתי לפניו: למדתנו רבינו, עולשין שלקטן והדיחן לבהמה ונמלך עליהן לאדם - צריכות הכשר שני! וחזר רבי עקיבא להיות שונה כרבי יהודה, מר סבר לה כמעיקרא, ומר סבר לה כחזרה.
ה. רב אחא בריה דרב איקא אמר: בנתקנח הדם בין סימן לסימן קמיפלגי, מר סבר: ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף, והאי דם שחיטה הוא, ומר סבר: אינה לשחיטה אלא לסוף, והאי דם מכה הוא.
ו. רב אשי אמר: בשחיטה מכשרת ולא דם קמיפלגי.   

בהנחה שהמדובר במשנה הוא שההכשר קדם למחשבה, ונתקנח הדם בין סימן לסימן, ניתן לתלות את המחלוקת בין ר"מ לר"ש בשישה משתנים:
א. בהמה נעשית יד לאיבר (+) או לא (-)
ב. אוחז בקטן ואין גדול עולה עמו הרי הוא כמוהו (+) או לא (-)
ג. יש יד להכשר (+) או אין יד להכשר (-)
ד. הכשר קודם למחשבה הוי הכשר (+) או לא (-)
ה. ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף (+) או לא (-)
ו. דם שחיטה מכשיר (+) או לא (-)

היחס בין המשתנים לכל אחת מהשיטות:
ר"מ: {או [(א+) וגם (ג+)] או (ב+)} וגם (ד+) וגם (ה+) וגם (ו+) => הוכשרו
ר"ש: {גם [(א-) או (ג-)] וגם (ב-)} או (ד-) או (ה-) או (ו-) => לא הוכשרו
ניתן לראות שהסימנים (+/-) והקשרים (גם/או) מתחלפים בהתאמה בין השיטות.



כתב: אברהם ליפשיץ  © כל הזכויות שמורות

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.