טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
מצא קן בים חייב בשילוח – טבלן גמדי
"בדרך - כדרב יהודה אמר רב, דאמר רב יהודה אמר רב: מצא קן בים חייב בשילוח, שנאמר כה אמר ה' הנותן בים דרך וגו', אלא מעתה מצא קן בשמים דכתיב דרך נשר בשמים הכי נמי דמיחייב בשילוח הקן! דרך נשר - איקרי, דרך סתמא לא איקרי" (חולין, קלט ע"ב).
שם עברי: טבלן גמדי שם באנגלית: Little Grebe שם מדעי: Tachybaptus ruficollis
נושא מרכזי לעיון: כיצד ניתן למצוא קן ב"ים"?
מקריאה פשוטה של פסוקי מצוות "שילוח הקן" אנו לומדים שהיא נוהגת הן בקן הנמצא על עץ והן בקן המונח על הקרקע. מיקום הקן איננו נתון לבחירתה של הצפור, בדומה לבחירת מקום מגורים על ידי האדם, אלא טבוע בכל מין באופן אינסטינקטיבי. אנו מבחינים בין מינים שוכני עצים ובין מינים דוגרי קרקע כמו חוגלה, תרנגולת, רוב הברווזים, שלווים, פסיונים ועוד. ברשימה זו מניתי במכוון מינים טהורים משום שמצוות שילוח הקן נוהגת רק בהם ולכן לא צרפתי, למשל, את מיני השחפים.
בברייתא העוסקת במצוות שילוח הקן (חולין, קלט ע"ב) אנו מוצאים שקיימות חלופות נוספות, ולא שיגרתיות, למיקום קיני צפורים שאחת מהן אף חייבת במצוות שילוח הקן: "בדרך - כדרב יהודה אמר רב, דאמר רב יהודה אמר רב: מצא קן בים חייב בשילוח, שנאמר: כה אמר ה' הנותן בים דרך וגו' וכו'". הברייתא מסיקה מתוך הייתור של המילה "דרך" שגם קינים הנמצאים בים חייבים במצוות שילוח הקן אך האם אכן קיימת מציאות כזו של קינים בים?
לפני שנפנה לדון באפשרות למצוא קן ב"ים" יש להעיר שבספרות חז"ל ניתן למצוא לעיתים שהכוונה במונח זה לכל גוף מים ולאו דווקא לים כפי שהוא נקרא בלשון ימינו. המאירי אכן כותב: "המוצא קן בים או בנהר וכו'". על פי רש"י ובעקבותיו המאירי מדובר באילן שנסחף לים כאשר היה בראשו קן (או קן שנסחף מאילן לים): "קן בים - ששטף הים את האילן והיה קן בראשו חייב לשלח דים נמי איקרי דרך". ניתן להציע אפשרות נוספת והיא של קינים שמלכתחילה נבנו על תלוליות בסמוך לגופי מים ונותרו כאיים בעקבות עליית מפלס המים. אפשרות אחרת היא של קינים הנבנים בצורת רפסודה מחומר צמחי וצפים על פני המים. תופעה זו קיימת למשל בטבלנים למיניהם. בארץ מקנן הטבלן הגמדי בלבד (תמונות 1-2) אך בעבר קיננו גם הטבלן הבינוני והטבלן המצוייץ. הבעיה בהצעה זו היא שכנראה עופות אלו אינם טהורים (למרות דמיונם השטחי לברווזים) אך ייתכן ובהשראתם הועלתה השאלה לגבי קינים הנמצאים בים או באוויר. יש להעיר שרש"י נדרש רק לקן בים, ולא ראה צורך למצוא תאור ריאלי לקן שבאוויר, אולי מתוך הבנה ששאלה זו תיאורטית בלבד.
ננצל את הזדמנות שנקרתה לפנינו להבהיר שני שמות שלעיתים מבלבלים ביניהם או לא מודעים לכך שבעברית בת זמננו אין הם מילים נרדפות – גוזלים ואפרוחים. בפסוק נכתב "... אֶפְרֹחִים אוֹ בֵיצִים וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים וכו'". בתרגום יונתן אנו מוצאים: "... בְּכָל אִילָן אוֹ עַל אַרְעָא גּוֹזְלִין אוֹ בַּעֲיַין וְאִימָא רְבִיעָא עַל אֶפְרוֹחִין אוֹ עִילוֹי בַּעֲיַין וכו'". מהתרגום משתמע, לכאורה, שגוזלים ואפרוחים הם שמות נרדפים אלא שבימינו השם גוזל שמור לחובשי קן ואילו אפרוחים הם צאצאי ציפורים הנוטשים את הקן מיד לאחר הבקיעה. גוזלים הם צאצאי ציפורים המקננות על עצים או מקומות מוגנים אחרים היכולים "להרשות לעצמם" להתפתח לאורך זמן ממושך ואילו צאצאי דוגרי קרקע או מים חייבים לבקוע במהירות ולהפוך לעצמאים תוך פרק זמן קצר. ייתכן ותרגום יונתן רומז על הבדל זה בכך שאת ש"גוזלין" מקדים ל"אפרוחין" בהתאמה לסדר אתרי הקינון המוזכרים בפסוק "... בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ וכו'".
הרחבה
כאשר אנו בוחנים את מחזור החיים של העופות אנו מוצאים שתי קבוצות מבחינת דרך התפתחותן משלב הביצה עד לפריחה. לשתי הקבוצות מאפיינים רבים הקשורים זה לזה וכולם קשורים למקום הבקיעה מהביצה. הקבוצה הראשונה היא קבוצת הציפורים שצאצאיהם נקראים חובשי קן או גוזלים והשנייה היא עוזבי הקן או אפרוחים. בקבוצה הראשונה נכללים מיני ציפורים המטילים ביצים בקינים על עצים או מקומות מוגנים אחרים כמו מחילות החפורות במתלולי קרקע (שרקרקים, לבן חזה ועוד) או דרגשי סלע מוגבהים (נשר). בקינים מוגנים מטורפים אלו אין מניעה לטפל בצאצאים במשך תקופה ארוכה יחסית ולכן מתפתחים בהם גוזלים (גוזל מלשון גזילה כלומר הגוזל גוזל מזון מהוריו). הגוזלים בוקעים חסרי ישע, ערומים וסומים, ותלויים לחלוטין בהוריהם הן לאספקת מזון והן להגנה מפני פגעי מזג האוויר. הקן משמש כבית אימון ולכן לעיתים קרובות הוא בנוי מחומרי ריפוד ובידוד.
בקבוצת המינים השנייה הצאצאים בוקעים מפותחים ותוך זמן קצר מסוגלים להתרוצץ בסביבות הקן. הם נקראים "אפרוחים" בגלל יכולתם לפרוח באופן מיידי מהקן ("אל"ף אפרוחים נוסף, כמו אל"ף ובאזרועך וכו'", אבן עזרא, דברים, כב ו'). פריחה זו חיונית משום שהקינים הממוקמים על גבי הקרקע חשופים לסכנת טריפה מוגברת. אפרוח בוקע מהביצה כשהוא מכוסה פלומה ופקוח עיניים (תמונה 3) ומסוגל לנטוש את הקן ולרוץ אחר ההורים זמן קצר לאחר בקיעתו. הוא אינו זקוק להאכלה אלא רק לסיוע במציאת מקורות מזון. בחלק מהמינים הוא עצמאי כבר מיומו הראשון אולם ברוב המינים הוא יהיה עדיין תלוי בהוריו לצורך הגנה מטורפים ומציאת מקורות מזון ומחסה ולעתים גם לצורך לימוד התנהגויות שישמשו אותו במהלך חייו הבוגרים. בעוזבי קן ההורים מגינים על צאצאיהם באופן פעיל על ידי הרתעת טורפים או מצג הציפור ה"פצועה". על מנת שאכן האפרוח יבקע מפותח יחסית, הצפורים השייכות לקבוצת עוזבי הקן, מטילות ביצים גדולות יחסית למשקל גופן. קליפת הביצה עבה על מנת להגן עליה מפני שבירה על ידי בעלי חיים עוברי אורח. תפקיד הקן הוא רק לשמש כמדגירה ולכן מבנהו פשוט, מעט זרדים או אפילו ללא חומר ריפוד. ביצי צפורים דוגרות קרקע מוכתמות בכתמים המסווים אותן על רקע מקום ההטלה (תמונה 4).
ההגאים הקוליים מתפתחים באורח שונה אצל האפרוחים ואצל הגוזלים. התפתחות ההגאים הקוליים מהירה יותר אצל האפרוחים משום שהם מתרחקים מהוריהם מוקדם יותר. הקשר המשפחתי אצלם מתחיל בטרם בקיעה. ישנן ציפורים המתחילות להשמיע את קריאותיהן לראשונה עוד בטרם בקיעתן, כשהן עדיין כלואות בתוך הביצה. אפרוחי תרנגולת או חגלה הבוקעים לאחר 21 ימי דגירה, מתחילים להשמיע נקישות וציוצים דקים ורפים כבר ביום ה - 18 או ה - 19, בתגובה על קריאות ההורים.לסימנים קוליים אלה של האפרוחים בטרם בקיעתם חשיבות רבה מאד, שכן יש בהם כדי ליצור את התקשורת הראשונה בין ההורים לאפרוחים ולהביא לתיאום בין הביצים השונות שבתטולה בזמן הבקיעה, כדי שכל הביצים תתבקענה בו זמנית או בפרקי זמן קצרים ביותר. הבקיעה הסימולטנית חשובה מאד בעוזבי קן משום שדי באפרוח בודד שבקע מוקדם על מנת להסגיר את מקום הקן ואת יתר יושביו.
 |
|
 |
|
תמונה 3. סיקסק - אפרוח זמן קצר לאחר הבקיעה |
|
תמונה 4. סיקסק - ביצה ב"קן" |
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
