הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטויים: "אף אנן נמי תנינא"; "רב אשי" 

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין קלז ע"א

א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי: מודה ר' יוסי במידי דאורחיה,
דתניא, רבי יוסי אומר: קציר - אין לי אלא קציר, עוקר מנין? ת"ל: +ויקרא י"ט+ לקצור, תולש מנין? ת"ל: +ויקרא י"ט /כ"ג/+ בקוצרך;
אמר ליה רבינא לרב אשי, אף אנן נמי תנינא: מלבנות בצלים שבין הירק, רבי יוסי אומר פאה מכל אחד ואחד, וחכמים אומרים מאחת על הכל.

1.
מהברייתא שמביא רב אחא ומהמשנה שמביא רבינא מוכח שרבי יוסי סובר שדבר שדרך לתולשו ביד תלישתו נחשבת קצירה [אפילו שלא תלש בכלי].

2.
רש"י אומר שבברייתא הראשונה שמביא רב אחא לא גורסים "רבי יוסי אומר" [והמדפיסים כן הדפיסו]. וההסבר הוא, שאם כן נכתב מפורש "רבי יוסי" אז מה מוסיף רבינא שיש גם משנה שאומרת שכך סובר רבי יוסי. אבל אם לא גורסים "רבי יוסי" הרי שרק מכח הסברא משתמע שמתאים דווקא לשיטת רבי יוסי ובא רבינא להעיד שאמנם יש משנה שכותבת במפורש שזו דעתו של רבי יוסי.

3.
ומובא הסבר ב"מתיבתא", הערה כז, שגם אם כן גורסים "רבי יוסי" בברייתא בא רבינא לחדש שרבי יוסי אמר זאת לא רק בברייתא אלא גם במשנה. נראה שניתן מכאן ללמוד שלמשנה יש "ערך" גדול יותר משל ברייתא.

4.
ויש לשאול: מדוע רב אחא ורבינא "מספרים" לרב אשי על הברייתא ועל המשנה. מדוע לא נאמר פשוט: "אמר רב אחא: ..." וכן "אמר רבינא: ..." ?

5.
ונראה שאולי יש ללמוד מכאן עיקרון חשוב: רב אשי הוא "עורך הגמרא". יתכן שרב אחא התייעץ איתו אם להכניס את הברייתא [שהביא רב אחא] למהלך הגמרא!, ואולי רבינא התכוון לומר [לרב אחא – דרך רב אשי] , שכבר יש משנה כזאת ויש לשקול [זהו תפקידו של "רב אשי"] שלא לגרוס בדיון התלמודי את הברייתא של רב אחא. ואולי זו המשמעות – בדרך כלל – של הביטוי "אף אנן נמי תנינא". זו לא "הוכחה" אלא הצעה לרב אשי לשקול האם לשלב את אותו דין שבין כך יש משנה כמותו!