צורתא דשמעתא - ניתוח סוגיות בכלים צורניים                                   לרקע וביאור שיטת הלימוד - לחץ כאן
אברהם ליפשיץ

בשיעורי יד ושומר

חולין קיח ע"ב - קיט ע"א

א. אמר רב: אין יד לפחות מכזית, ואין שומר לפחות מכפול, ורבי יוחנן אמר: יש יד לפחות מכזית, ויש שומר לפחות מכפול;
ב. מיתיבי: ב' עצמות ועליהן ב' חצאי זיתים והכניס ראשיהן ב' לבית, והבית מאהיל עליהן - הבית טמא, יהודה בן נקוסא אומר משום רבי יעקב: היאך שני עצמות מצטרפין לכזית? ורב, האי במאי אוקים לה? אי ביד - קשיא רישא, אי בשומר - קשיא סיפא! איבעית אימא בשומר, איבעית אימא ביד; איבעית אימא ביד, והוא דאמר - (כרבי יהודה) +מסורת הש"ס: [כיהודה]+ בן נקוסא, ואיבעית אימא בשומר, והוא דאמר - כתנא קמא; ור' יוחנן אמר: כולה ביד, והוא דאמר - כת"ק.
ג. ת"ש, רבי יהודה אומר: קולית שיש עליה כזית בשר - גוררת כולה לטומאה, אחרים אומרים: אפילו אין עליה אלא כפול - גוררת כולה לטומאה; ורב, האי במאי מוקים לה? אי ביד - קשיא סיפא, אי בשומר - קשיא רישא! איבעית אימא ביד - והוא דאמר כרבי יהודה, ואיבעית אימא בשומר - כאחרים, ורבי יוחנן אמר: כולה בשומר, והוא דאמר - כאחרים; אחרים, הא כפול קא אמרי! איידי דקאמר תנא קמא שיעורא, קאמרי אינהו נמי שיעורא. אמר רבא: דיקא נמי דבשומר עסקינן, דקתני קולית, שמע מינה. איתמר, רבי חנינא אמר: זהו שיעור, ור' יוחנן אמר: אין זה שיעור; אין זה שיעור? והא קתני כפול! איידי דקאמר ת"ק שיעורא, קאמרי אינהו נמי שיעורא.
ד. ת"ש: רבי אלעזר בן עזריה מטהר בשל פול ומטמא בשל קטנית מפני שרוצה במשמישן! כדאמר רב אחא בריה דרבא: בקולחא, ומשום יד, הכא נמי: בקולחא ומשום יד ומאי במשמישן - בתשמישן;
ה. ת"ש, דתנא דבי רבי ישמעאל: +ויקרא י"א+ על כל זרע זרוע (אשר יזרע) - כדרך שבני אדם מוציאין חטה בקליפתה, ושעורה בקליפתה, ועדשים בקליפתן! בריה שאני.   

שלושה שיעורים יש בסוגיא:
א – פחות מכפול
ב- יותר מכפול ופחות מכזית
ג – יותר מכזית

סעיף א – מחלוקת רב ורבי יוחנן



סעיף ב – מחלוקת ת"ק ויהודה בן נקוסא



שתי אפשרויות יש בהסבר המקרה עליו נחלקו: או יד או שומר. לכל אחת מהאפשרויות השלכה על התאמת שיטותיהם של רב ורבי יוחנן עם התנאים במשנה.
שיטת רב: אם נחלקו ביד, דהיינו בשורה העליונה בטבלה הקודמת, הרי ששיטת רב (ג) מתאימה עם שיטת יהודה בן נקוסא, ואם נחלקו בשורה התחתונה הרי ששיטת רב (ב) מתאימה עם ת"ק.
שיטת רבי יוחנן: א"א להעמיד את המשנה בשומר (שורה תחתונה) שכן שיטת רבי יוחנן בשורה זו (א) אינה תואמת לאף אחת משיטות התנאים. רבי יוחנן מוכרח להעמיד את המשנה ביד, שורה עליונה, ושיטתו (ב) מתאימה עם ת"ק.

סעיף ג - מחלוקת רבי יהודה ואחרים



גם כאן יש אותם שתי אפשרויות כדלעיל, וממילא רב יכול להעמיד ביד (שורה עליונה) וכשיטת רבי יהודה או בשומר (שורה תחתונה) וכאחרים.
לכאורה רבי יוחנן היה יכול להעמיד, כדלעיל, ביד (שורה עליונה) ולסבור כאחרים, אך כיוון שהוא קבל מרבו (ראה רש"י) שקולית היינו שומר (שורה תחתונה), ובשורה זו שיטתו (א) לא תואמת אף אחת משיטות התנאים כאן, הוא מוכרח להסביר שאחרים לא סוברים (ב) אלא (א), ואיידי דאמר ת"ק כזית אמרו הם כפול, אך לשיטתם אפילו פחות מכפול טמא.
ואכן מצינו שנחלקו רבי חנינא ורבי יוחנן בפרשנותם של דברי אחרים בתוספתא, לרבי חנינא שיטתם היא (ב) ולרבי יוחנן (א).

סעיף ד – שיטת ראב"ע בשרביט הקטנית
ממה שראב"ע מטמא בשרביטים, דהיינו שומר של קטנית, ואע"פ שקטנית קטנה מפול, הרי ששיעורו של השומר הוא (א) כרבי יוחנן.
רב יעמיד את המשנה לא בשרביט אלא בקולחא, דהיינו יד, והשיעור הוא כל השרביטים המחוברים לאותו קלח, דהיינו יותר מכזית וכשיטתו של רב ביד (ג).

סעיף ה – חיטה בקליפתה
מהתנא דבי ר"י עולה שאפילו לחיטה אחת יש שומר, וחיטה היא פחות מכפול (א) כשיטת רבי יוחנן בשומר.
רב יהודה שבמקרה זה יש שומר אפילו בשיעור זה כיוון שחיטה היינו בריה [וכך גם היה ניתן לתרץ בענין קטנית (רש"י)].




כתב: אברהם ליפשיץ  © כל הזכויות שמורות

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.