הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "תניא כוותיה"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין קיח ע"א

 תניא כוותיה דרבי יוחנן....

1.
בגמרא יש מחלוקת בין "רב" ל"רבי יוחנן" והגמרא מסבירה את נימוקיה ומביאה הוכחה מברייתא לדברי רבי יוחנן.

2.
וראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד ח, שמקשה: מדוע לא מקשים על רב מאותה ברייתא. ומיישבים, שרב נחשב כתנא ויכול לחלוק על ברייתא.

2.1
הסבר זה נראה לי תמוה מכמה סיבות:

2.1.1
פעמים רבות מקשים בש"ס מברייתות על האמורא "רב" [ראה גם בסוגיה הבאה – "אמר רב אין יד לפחות מכזית... מיתיבי..." - דוגמאות רבות לכך], ולא "מנצלים" את האפשרות לומר "רב – תנא הוא ופליג".

2.1.2
מבנה סוגיה כבסוגייתנו יש בש"ס פעמים רבות גם כשהחולקים הם אמוראים מאוחרים שבודאי אינם רשאים לחלוק על תנאים בברייתא.

2.2
והוא מביא שם הסבר אחר, ש"רב" למעשה יכול לומר שהוא סובר כתנא אחר [שלדעת רבא סובר כך, ראה שם.]

3.
ונראה הסבר פשוט יותר. יש אומרים שהביטוי "תניא כוותיה ד..." בא ללמדנו שכך הלכה, וכנראה נכתב ונפסק בידי "עורך הגמרא", או בידי הסבוראים [שיטת הרב זיני].

3.1
אלא שבסוגייתנו גם הסבר זה קצת קשה, שהרי במחלוקת בין רבי יוחנן ו"רב" הכלל הוא שהלכה כרבי יוחנן, ומדוע צריכים להמשיך ולפסוק כמותו גם על ידי פתיחה לברייתא - "תניא כוותיה"?

3.2
ואולי מפני ההסבר הקודם שמובא ב"מתיבתא", שם, שגם לשיטת רב יש תנא שסובר כמותו, הרי ממילא גם יתכן שהלכה תהיה כמותו, לכן הגמרא ["עורך הגמרא"] קובעת "תניא כוותיה דרבי יוחנן" – הלכה כרבי יוחנן.

4.
הסבר שונה לגמרי – ועקרוני יותר - ניתן לומר על השאלה הראשונה: ברייתא שלא היתה כל כך ידועה ומפורסמת לא ניתן להקשות ממנה, אלא רק להביא ממנה ראיה וסיוע לאחד האמוראים החולקים, וכנראה שברייתא זו שמובאת כאן לא היתה ידועה ולא היתה מפורסמת אצל האמוראים.