הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטויים: "משום"; "מתניתין דלא כי האי תנא"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין קטז ע"א

מתני' דלא כי האי תנא, דתניא, רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון: בשר בחלב אסור באכילה ומותר בהנאה, שנאמר, +דברים י"ד+ כי עם קדוש אתה ונאמר להלן +שמות כ"ב+ ואנשי קדש תהיון לי, מה להלן - אסור באכילה ומותר בהנאה, אף כאן - אסור באכילה ומותר בהנאה.

1.
הגמרא קובעת שמשנתנו שאוסרת גם איסור הנאה בבשר וחלב חולקת על דעת התנא בברייתא שמתיר הנאה מבשר וחלב.

2.
"יד מלאכי", סעיף תז:

"מתניתין דלא כי האי תנא - כל היכא דקאמר הכי - קאי במסקנא, מדלא קאמר לימא מתניתין דלא כי האי תנא,... "

כלומר, הקביעה בגמרא שמשנתנו לא תואמת את דעת התנא בברייתא – נשארת גם למסקנה ולא נדחית.
אם הגמרא היתה פורכת את הקביעה הזו, אזי, היתה פותחת את ההשוואה בביטוי "לימא.."

3.
ויש להעיר [הערה שלא מצאתי כמותה בספרי הכללים]: מדוע יש לציין שהמשנה לא סוברת כתנא בברייתא? מה זה מוסיף? גם ההגיון אומר שהלכה בכל מקרה צריכה להיות כ"מתניתין", שהיא מבית מדרשו של "רבי" ולא כ"ברייתא" שכביכול נשארה "בחוץ".

4.
אלא אם נאמר, שכיון שבברייתא יש לימוד מפסוק – דרשה שלמה – מה שאין במשנה - ייתכן שבעל הברייתא יותר "בר סמכא", והלכה כמותו, לכן הגמרא קובעת "דלא כי האי תנא" – שאין הלכה כברייתא.

4.1
ביטוי זה "דלא כי האי תנא" נכתב כנראה על ידי "עורך הגמרא", ולא על חכמי בית המדרש בזמן כלשהו.

5.
התנא בברייתא הוא: רבי שמעון בן יהודה אומר "משום" רבי שמעון. "רבי שמעון" – "סתם" - הוא רבי שמעון בר יוחאי – תלמיד של רבי עקיבא ובדור שלפני רבי יהודה הנשיא.
"רבי שמעון בן יהודה" הוא תנא בדור החמישי – דורו של רבי יהודה הנשיא. מסר הרבה פעמים בשם רבי שמעון בן יוחאי.

הגמרא אומרת שהוא אמר "משום" רבי שמעון [=רבי שמעון בר יוחאי=רשב"י]

6.
השאלה היא האם בין התנאים גם תקף הכלל הידוע [לגבי האמוראים, שאם חכם אומר "משום" חכם אחר פירוש הדבר הוא שלא שמע ממנו באופן ישיר [ראה גם "מתיבתא", הערה כא].

לפי הנתונים לעיל בסעיף 5 יוצא שמדובר בשני תנאים "קרובים" - הפרש של דור אחד ביניהם כמו הפרש בין "רב" ל"תלמיד". ויוצא, שהתנא המאוחר" יתכן שהכיר את התנא ה"מוקדם", אלא שבפועל לא שמע ממנו את הדין באופן ישיר. [ושאלה "חזקה": מדוע הגמרא לא מציינת מי התנא שכן שמע מרשב"י באופן ישיר]

7.
הערה: אולי רבי יהודה הנשיא לא הכיר את דברי הברייתא ולא את דברי רבי שמעון בן יהודה [אולי היה צעיר מרבי יהודה הנשיא] ואולי בגלל זה הגמרא מציינת "דלא כי האי תנא", למרות ש"רבי" לא הכירה, בכל זאת יש עדיפות לדברי רבי יהודה הנשיא, ב"מתניתין".