הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

אמוראים: "רב" ו"תלמיד" - רב ושמואל ורבי אלעזר

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין קיא ע"ב

רבי אלעזר הוה קאים קמיה דמר שמואל, אייתו לקמיה דגים שעלו בקערה וקא אכיל בכותח, יהיב ליה ולא אכל, א"ל: לרבך יהיבי ליה - ואכל, ואת לא אכלת? אתא לקמיה דרב, א"ל: הדר ביה מר משמעתיה?
א"ל: חס ליה לזרעיה דאבא בר אבא דליספי לי מידי ולא סבירא לי.

1.
רבי אלעזר היה תלמידו של "רב".

2.
שמואל סיפר לו ש"רב" אכל אצלו דגים "בשריים" עם כותח חלבי.

3.
רבי אלעזר שאל את "רב" האם הוא חזר בו וסובר כשמואל.

4.
ענהו "רב" – לא.

5.
ורב הסביר: שמואל לא יכשיל אותי ומה שסיפרת בשם שמואל "לא היה" [וכדברי רש"י: "ולא היו דברים מעולם" – דומה לקטע הקודם בגמרא].

6.
וראה ב"מתיבתא", הערה לט, שמסביר ששמואל ניסה "לבדוק" את רבי אלעזר אם הוא לא אכל כי הוא עצמו מחמיר ואוסר או מפני שרבו – רב – אוסר. ואם אמנם הוא מחמיר כדברי רב הרי שאסור לו להחמיר בפני שמואל. וראה ב"שוטנשטיין", הערה 29.