סקר
מה מרתיע אותי במסכת חולין?
האורך!
פרק אלו טריפות
ענייני קדשים
לא מרתיע!


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטויים: "קסבר רב..." ; "בתראי"; "הלכה כרב באיסורים"; "רבי יוחנן" ;"רב" ו"שמואל"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין קט ע"א


האי מאי? אי אמרת בשלמא דרבנן במין במינו הכא כרבי יהודה סבירא להו ובאפשר לסוחטו פליגי היינו דקאמר רבי נראין דברי רבי יהודה בהא ודברי חכמים בהא אלא אי אמרת אפשר לסוחטו דברי הכל אסור והכא - במין במינו קמיפלגי האי נראין דברי ר' יהודה ואין נראין מבעי ליה, ותו לא מידי"

 

נציע כאן את דברי רש"י שיש בו כמה כללי פסיקה חשובים ביותר:

1.
רש"י מסכת חולין דף קט עמוד א:

ותו לא מידי - אין לשנות את הסוגיא
והשתא דקם ליה רבי בשיטתיה דר' יהודה דאפשר לסוחטו אסור

רש"י מסביר שרבי יהודה הנשיא סובר כתנא "רבי יהודה" – ולכן הלכה כרבי יהודה.

1.1
והוא מוסיף נימוק:

ורב ורבי יוחנן ורבי חנינא נמי כוותיה סברי

גם רב ורבי יוחנן סוברים כרבי יהודה.

1.2
לא ברור האם רש"י מתכוון לומר שיש שני נימוקים שונים או ששניהם מצטרפים לנימוק אחד, וכל אחד מהם לא מספיק כדי לפסוק כרבי יהודה. נראה לי שהאפשרות השניה היא הנכונה, שהרי ההלכה בסופו של דבר מוכרעת על פי האמוראים, והנימוק הראשון "רק" בא להסביר מדוע גם רב ורבי יוחנן פסקו – כמו שפסק רבי יהודה הנשיא - כרבי יהודה.

1.3
ורש"י מדגיש:

אע"ג דאיפליגו עלייהו שמואל ור"ל

שמואל וריש לקיש חולקים ומדוע אין הלכה כמותם? [או לפחות שיהיה ספק?]

1.4


הא אמרינן שמואל באיסורי במקום רב ליתא וכן לגבי רבי יוחנן ליתא

אלא ש"הלכה כרב" וכן "הלכה כרבי יוחנן", כלומר, גם "רב" עדיף על "שמואל" וגם "רבי יוחנן" עדיף על שמואל.

1.4.1
ורש"י מחדש: "שמואל באיסורי במקום רב ליתא" [= שמואל נגד "רב" בנושא של "איסורים" - דעתו מתבטלת, מפני שהכלל הוא ש"הלכה כרב באיסורים"]

הערה": הביטוי ברש"י "שמואל באיסורי במקום רב ליתא" לא מופיע כלל בש"ס, אלא הוא - מופע יחידאי בפרשני הש"ס

והביטוי "הלכה/הלכתא כרב באיסורי" - 2 מופעים בש"ס בלבד; - מופע יחידאי ברש"י על הש"ס בחולין דף צה.

2.
המשך רש"י:

ועבדינן כרבי יהודה בין בטיפת חלב שנפל על החתיכה ולא ניער ויש בה כדי ליתן טעם באותה חתיכה ובין בחלב הדבוק בחתיכת בשר ויש בו ליתן טעם בה ואפילו אין בו כזית דהוי חצי שיעור אסור מן התורה והחתיכה עצמה נעשית נבלה ואין מועילין שאר החתיכות לבטלה דכולן נאסרות ואפילו הן אלף
דבהא נמי קיימא לן כרבי יהודה דמין במינו לא בטיל

דהא קם ליה רבי בשיטתיה ורב ושמואל נמי בשיטתיה קיימי דרב ושמואל דאמרי תרוייהו כל איסורין שבתורה במינו במשהו ותניא כותייהו במסכת עבודה זרה דף עג:)

גם בדין השני של "מין במינו – לא בטיל" הלכה כרב ושמואל שפסקו כרבי יהודה הנשיא שפסק כ"רבי יהודה".

2.1
המשך רש"י:

ואע"ג דאיפלוג עלייהו רבי יוחנן ור"ל התם ותניא נמי כוותייהו

רבי יוחנן וריש לקיש חולקים על רב ושמואל בדין השני, ולכאורה הדין צריך להיות כמותם מפני שהכלל הוא, שהלכה כרבי יוחנן [אפילו בלי הצטרפותו של ריש לקיש] כנגד רב ושמואל יחדיו [כך סוברים כמה מבעלי הכללים] – ראה מה שכתבנו בקטע הקודם.
ויותר מכך, יש גם ברייתא מסייעת לרבי יוחנן.

2.2

שמעינן לאביי ורבא דבתראי הוו דקמו כרב ושמואל דאיתמר חלא לגו חמרא כו' במסכת עבודה זרה דף סו) ובפסחים דף ל) נמי פסק רבא הלכתא כרב דמין במינו במשהו

עונה רש"י: אביי ורבא סוברים כרבי יוחנן וכריש לקיש, והלכה כאביי ורבא מפני שהם "בתראי" לכל האמוראים שהזכרנו: רב ושמואל, רבי יוחנן וריש לקיש.
[הערה: "בתראי" – הכוונה לאמורא שחי מאוחר יותר. ואפשר אולי לחדש: בסוגיות מסויימות - כבסוגייתנו - ניתן לומר שמשמעות "בתראי" היא שונה. הכוונה לאמורא שנחשב "בעל הגמרא" ובעל סמכות גדולה שהלכה כמותו, ולא בגלל היותו מאוחר בשנים לאמורא אחר.]

2.2.1
לפי דברי רש"י משמע שהביטוי "תניא כוותיה" שנאמר ביחס לרבי יוחנן לא נאמר כהכרעה על ידי "עורך הגמרא", שהרי הפסק הוא דווקא כרב ושמואל [גם "עורך הגמרא" ידע שהלכה כבתראי – כאביי ורבא שפסקו כרב ושמואל].

3.
המשך רש"י:

[פסחים דף ל] דאמר רבא הלכתא חמץ בזמנו בין במינו בין שלא במינו במשהו ומפרשינן טעמא במינו במשהו רב לטעמיה דאמר כל איסורין שבתורה במינו במשהו ובשלא במינו גזר רב בחמץ אטו מינו משום דלא בדילי אינשי מיניה ואתו לזלזולי ביה

שמע מינה בתרוייהו הלכה כר' יהודה בין באפשר לסוחטו אסור וכולה נעשית נבלה בין במין במינו לא בטיל...

הוא מוכיח מהסוגיה שם שרבא הכריע כרב שפוסק כרבי יהודה.

4.
וראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים",עמוד ריד, שמביא את שיטת ר"ת שחולק על רש"י. ועיקר דבריו, שרבא לא פסק כרב. ודברי רב במסכת מנחות "קסבר רבי יהודה" מוכיח שהוא עצמו אינן סובר כך. יש כאן חידוש במשמעות הביטוי בש"ס "קסבר..." – כאשר אמורא מסויים אומר זאת - הכוונה היא שהוא עצמו לא מסכים לקביעה זו.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר