סקר
איזה דפוס אני מעדיף?
טלמן
וגשל
עוז והדר
מסורת הש"ס


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטויים: "רב" ; "לוי"; "תניא כוותיה"; "סוגיות סותרות"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין קח ע"ב


גופא, חצי זית בשר וחצי זית חלב שבשלן זה עם זה, אמר רב: לוקה על אכילתו, ואינו לוקה על בשולו; מה נפשך, אי מצטרפין - אבשול נמי לילקי! אי לא מצטרפין - אאכילה נמי לא לילקי! לעולם לא מצטרפי, ובבא מיורה גדולה.
ולוי אמר: אף לוקה על בשולו, וכן תני לוי במתניתין: כשם שלוקה על אכילתו כך לוקה על בשולו, ובאי זה בשול אמרו - בבשול שאחרים אוכלין אותו מחמת בשולו."

 

1.
רמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק ט הלכה א:

בשר בחלב אסור לבשלו ואסור לאכלו מן התורה ואסור א בהנאה וקוברין אותו ואפרו אסור כאפר כל הנקברין, ומי שיבשל משניהם כזית כאחד לוקה שנאמר לא תבשל גדי בחלב אמו, וכן האוכל כזית משניהם מהבשר והחלב שנתבשלו כאחד לוקה ואף על פי שלא בשל.

1.1
מגיד משנה הלכות מאכלות אסורות פרק ט הלכה א:

ומשיבשל משניהם וכו'. בפ' כל הבשר (חולין דף ק"ח) חצי זית בשר וחצי זית חלב (שבשלן זה עם זה) אמר רב לוקה על אכילתו ואינה לוקה על בישולו וכו' ולוי אמר אף לוקה על בישולו ופסק רבינו כלוי לגבי רב דרב ולוי הלכה כלוי:

ה"מגיד משנה" מסביר, שהרמב"ם פסק כ"לוי" מפני שהכלל הוא, שבמחלוקת בין "רב" ל"לוי" – הלכה כ"לוי".

2.
מיהו "לוי"?
"לוי" כנראה הוא אביו של רבי יהושע בן לוי, שהיה רבו של רבי יוחנן ובדורו של רבי חייא ושל רבי יהודה הנשיא. וחי גם בדורו של "רב".
ב"אטלס עץ חיים" מביא כמה חכמים בשם לוי. הראשון שבהם הוא "לוי בר סיסי" מראשוני אמוראי ארץ ישראל והיה חביב על רבי יהודה הנשיא.

ויש חכמים נוספים בשם "לוי" שהם אמוראים, שהיו מביאים דברי תנאים. ומצינו אצל כמה אמוראים שמסרו מימרות של תנאים.

3.
ומדוע הלכה כ"לוי"? אם מדובר באמורא יותר מאוחר מהאמורא "רב", אולי בגלל הכלל הכללי של "הלכה כבתראי".

4.
בנושא זה ה"יד מלאכי" מאריך מאד, ובתחילת דבריו מצטט את דברי ה"מגיד משנה" שהבאנו בפתיחה.
כלומר, אין מקור בגמרא שאומר במפורש את הכלל ש"הלכה כלוי" נגד "רב".

5.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל תקנט: [- רק חלק מדבריו מצוטטים.]

רב ולוי הלכה כלוי, כ"כ הרב ה"מגיד" [מובא בסוגייתנו] רפ"ט מהלכות מאכלות אסורות לדעת הרמב"ם וכן ראיתי למרן בכ"מ סוף הלכות תעניות ובב"י א"ח סי' תק"ס שכתב לדעת הרמב"ם דפסק כלוי נגד רב וכן נגד שמואל משום דגדול מרב ושמואל הוה
הביא דבריו הר"ב שיירי כנה"ג בכללי התלמוד אות ל"ח ומדשתיק ליה ש"מ דאודויי אודי ליה וכ"כ עוד הב"י בא"ה סי' ז' והבאר שבע סוף סוטה ודרך הקדש דף ט' ב'

"לוי" היה "גדול" גם מ"רב" וגם מ"שמואל". מה פירוש "גדול"?

5.1
המשך:

ואני המך לבי מהסס בהאי כללא דמי הגיד לו למרן ז"ל דלוי גדול מרב ושמואל הוה ואי משום דאמרינן בסוף פ"א דסנהדרין דף י"ז ב' למדין לפני חכמים היינו לוי מר' הלא גם רב למד לפני ר'

גם "לוי" וגם "רב" למדו לפני רבי יהודה הנשיא.


5.2
המשך:

וכדאמרינן בפרק ראשית הגז [דף] קל"ז ב' דהוו נפקי זיקוקין מפומיה דרב לפומיה דרבי ומפומיה דר' לפומיה דרב וכפירש"י שם שהיו נושאים ונותנים בהלכה ועיין כתובות [דף] ס"ט א' ובסוף יומא [דף] פ"ז א' רב הוה פסיק סדרא קמיה דר' וע"ע פרק אלו טריפות [דף] נ"ד א' וביצה [דף] כ"ד ב' ומבית דינו של ר' נמי הוה כדמוכח בהניזקין [דף] נ"ט א' דא"ר אנא הואי במניינא דבי רבי ומינאי דידי מנו ברישא
וכ"כ הרמב"ם בפתיחת חבורו שרב ושמואל היו מבית דינו של רבינו הקדוש ויתר על זה המדקדק היטב שם בדבריו בלבבו יבין דלדעתו ז"ל רב ושמואל גדולים מלוי הוו דהא חשיב לרב ושמואל בהדי י"א גדולי החכמים שהיו בבית דינו של רבי ולא חשיב ללוי בהדייהו

הרמב"ם קובע ש"שמואל" ו"רב" היו בבית דינו של רבי יהודה הנשיא. ואילו "לוי" לא נמצא ברשימה של בית דינו של רבי יהודה הנשיא

5.3
חשוב לציין שהראב"ד, שם, חולק על הרמב"ם ואומר ששמואל ורבי יוחנן לא היו בבית דינו של רבי יהודה הנשיא, ואילו דווקא "לוי" כן היה בבית דינו. משמע שהראב"ד כן סובר ש"לוי" היה "גדול" – לפחות - משמואל.

5.4
המשך:

ואחרי מופלג יצא לאור עולם ספר חזון נחום על סדר טהרות ושם דף כ"ג א' ראיתי שכבר קדמני בדקדוק זה תגל נפשי באלהי וע"ש שסיים וז"ל עלה בידינו דהרמב"ם ס"ל דרב היה גדול מלוי וכן בכל מקום מוזכר בש"ס רב קודם לוי וכו' עד ומ"מ בימי רבי שמואל חשוב מלוי...

הוא מוכיח ש"רב" גדול מ"לוי" כי כך הוא מוזכר תמיד בש"ס לפני "לוי".
הערה: מי סידר את סדר הופעתם בש"ס? בבית המדרש כך הזכירו אותם או שמא "עורך הגמרא" כך סידר? נראה כאפשרות השניה.

6.
וראה כסף משנה על הקדמת הרמב"ם:

ואלו הם גדולי החכמים שהיו בבית דינו של רבינו הקדוש וכו': כתב הרב ר' אברהם בן דוד. א"א לא היה שמואל ור' יוחנן כו' וזה המאסף אסף מדעתו ולא ידע על מה עכ"ל.
ויש לומר שטעם רבינו דשמואל גדול היה בימי רבי דאמרינן (בפ"ק דב"מ פ"ה ב) דהוה בעי רבי למסמכיה אלא דלא אסתייעא מילתא. וכיון דהוי חזי למסמכיה למה לא יהיה נחשב מבית דינו של רבי.
ו"רבי יוחנן" אמת הוא שהיה קטן כדאיתא בפ' ראשית הגז (דף קל"ז ב) דאמר ר' יוחנן דהוו זקוקין דנורא נפקין מפומיה דרב לפומיה דרבי ולא ידע מאי קאמרי.
וא"כ לא היה מבית דינו של רבי מכל מקום למד תורה ממנו. וכבר כתב רבינו שאע"פ שאלו קבלו מרבינו הקדוש ועמדו במדרשו, ר' יוחנן קטן היה.
ורב הושעיא למה לא יהיה מבית דינו של רבי והרי הוא חבירו של רבי חיים וכדאמרינן בעלמא (חולין קמ"א א) כל ברייתא דלא מתניא בי ר' חייא ובי רבי הושעיא לא תותבון מינה בי מדרשא
ורבי ינאי ובר קפרא גדולים היו בימי רבי ולמה לא יהיו מבית דינו.
ומה שכתב אבל "לוי" ורבי ביסא וכו' יש לומר שלא בא רבינו למנות כל החכמים שהיו בבית דינו של רבי עד שיקשה עליו למה לא מנה אלו:

כלומר, לפי דברי ה"כסף משנה" יתכן שגם לפי הרמב"ם "לוי" היה בבית מדרשו של רבי יהודה הנשיא, והרמב"ם לא הכין רשימה "סגורה", אלא הביא רשימה חלקית בלבד.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר