טעמי נטילת ידים
חולין קו ע"א
"אמר רב אידי בר אבין אמר רב יצחק בר אשיאן: נטילת ידים לחולין מפני סרך תרומה, ועוד משום מצוה.
מאי מצוה? אמר אביי: מצוה לשמוע דברי חכמים.
רבא אמר: מצוה לשמוע דברי רבי אלעזר בן ערך, דכתיב (ויקרא ט"ו) וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים, אמר רבי אלעזר בן ערך: מכאן סמכו חכמים לנטילת ידים מן התורה".
כתב תוספות:
"מצוה לשמוע דברי חכמים - וא"ת והלא משום סרך תרומה תקנוה וא"כ מאי ועוד?
וי"ל דתקנו משום נקיות".
לדברי תוספות נוסף על טעם נטילת ידים משום טהרת התרומה, קיים טעם נוסף – משום נקיות, והוא מרומז בפסוק העוסק בטומאת הזב.
וזה כדברי הגר"א הידועים שיש לתקנות חז"ל טעמים נוספים, כגון במים אחרונים.
מקור דברי התוספות בהמשך דברי הגמרא:
"אמר ר' אלעזר אמר רבי אושעיא: לא אמרו נטילת ידים לפירות אלא משום נקיות. סבור מינה: חובה הוא דליכא, הא מצוה איכא, אמר להו רבא: לא חובה ולא מצוה אלא רשות".
הזכירו טעם נטילת ידים לפירות משום נקיות, ולא תהא הפת קלה לעניין זה מהפירות. ולא פירש רבא אלא שבפירות אינו חובה ולא מצוה מטעם זה, מכל מקום רשות ומעשה הגון איכא.
רמז נוסף לנטילת ידיים:
וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו מִמֶּנּוּ אֶת יְדֵיהֶם וְאֶת רַגְלֵיהֶם.
בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד יִרְחֲצוּ מַיִם וְלֹא יָמֻתוּ
אוֹ בְגִשְׁתָּם אֶל הַמִּזְבֵּחַ לְשָׁרֵת לְהַקְטִיר אִשֶּׁה לַה' (שמות ל, יט-כ).
נקראו ישראל מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ (שמות יט, ו).
עבודה זו תפילה.
ושולחן דומה למזבח.
כמו סרך תרומה, כך סרך עבודה.
לפני כל עבודה, הכנה והטהרות.
וכן אמרו במסכת ברכות דף נג ע"ב: "אמר רב יהודה אמר רב, ואמרי לה במתניתא תנא: (ויקרא יא, מד) וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם - אלו מים ראשונים, וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים - אלו מים אחרונים".
לטעם זה מתורצת קושיית מהר"ש מוינא שהובארה במנהגי מהרי"ל (הלכות תפלה אות י' בשינוי נוסחאות) – למה הוצרכו האבות לרחוץ את ידיהם לפני שהתפללו כאמור במסכת בבא מציעא דף פה ע"ב, שכיון שכבר נפטרו מן העולם, מאיזה טומאה היה עליהם לרחוץ?
