הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "ועוד" / כללי פסיקה: מר בר רב אשי

[ביאור מונחי הקישור בגמרא; כללי פסיקה]

חולין צח ע"א

אמר ליה אבוה: לאו אמינא לך לא תזלזל בשיעורין דרבנן? ועוד, האמר ר' יוחנן: חצי שיעור אסור מן התורה. "

1.
מחלוקת בין רבי יוחנן וריש לקיש [במסכת יומא] אם בכל מקום שיש שיעור לאיסור מסויים גם חלק מהשיעור אסור אלא שלא נענשים עליו. רבי יוחנן סובר שגם "חצי שיעור" - אסור. מסוגייתנו משמע שכך אמר רב אשי לבנו, זאת אומרת, שרב אשי פוסק הלכה למעשה כרבי יוחנן, וכך נפסק להלכה, וראה ב"מתיבתא", הערה יז.

2.
כמו כן יש לציין, שהביטוי "ועוד" מעיד שהתרוץ השני הוא המקובל יותר על ידי רב אשי. ורב אשי הוא שמכריע כך שחצי שיעור אסור מדין תורה.

2.1
הכרעה זו נכונה גם על פי הכלל שהלכה כרבי יוחנן נגד ריש לקיש [שסובר במסכת יומא שחצי שיעור אסור "רק" מדרבנן].

3.
הלכה כ"רב אשי" גם בגלל שהוא "בתראי" וגם בגלל שהוא "עורך הגמרא". ולכאורה "מר בר רב אשי" הוא ה"בתראי" [= המאוחר יותר], אלא מכיון שהוא בנו של רב אשי אין לו עדיפות עליו. אולי זו הסיבה שהגמרא מביאה את דינו של רב אשי באמצעות "סיפור".

4.
סדר תנאים ואמוראים חלק ב:

לח. רב אשי ורב כהנא הלכה כרב כהנא, רב אשי ורבינא הלכה כרב אשי*,

והלכתא כמר בר רב אשי בכולא תלמודא בר ממיפך שבועה ומכתב אודיתאיא דאמר מר בר רב אשי בדאורייתא נמי מהפכינן אשבועתא ומכתב אודיתא כי ההוא דאכמין סהדי בכילתא.

הוא קובע, שבכל מקום הלכה כמר בר רב אשי חוץ מכמה מקומות מוגדרים. יוצא אפוא, שבאופן עקרוני ההלכה תמיד כמר בר רב אשי וכנראה בגלל שהוא המאוחר מכולם, והכלל הוא "הלכה כבתראי", אלא שבסוגייתנו אין הלכה כמותו [כנראה] מפני שאביו - רב אשי - חולק עליו.

5.
שיטת תוס' במסכת יומא דף פג עמוד א הפוכה מדעת רש"י [חולין דף עו], שבכל מקום אין הלכה כמר בר רב אשי. [מובא ב"מתיבתא" – חולין דף עו - "ילקוט ביאורים", עמוד רז].

6.
תוספת לגבי "ועוד": בדרך כלל "אי נמי" בש"ס פירושו: הסבר נוסף או סיטואציה נוספת וכנראה שאין מחלוקת בין השניים. בסוגייתנו לגבי "ועוד" רב אשי מתכוון שגם לפי ההסבר הראשון שאמנם מבוסס על דעת ריש לקיש, ש"חצי שיעור" אסור מדרבנן, והדין בסוגייתנו הוא, שגם ב"דרבנן" צריך פי 60 – זוהי טענתו של רב אשי למר בר רב אשי – בנו – אלא שה"ועוד" חולק על עצם העיקרון שחצי שיעור אסור מדרבנן כי הוא סובר כרבי יוחנן שחצי שיעור אסור מהתורה. אבל באמת באיסור דרבנן אחר באמת ישאר הדין כמו ההסבר הראשון שצריך פי 60 לבטלו וכן נפסק ביו"ד סימו צח.

6.1
הערה מעניינת: דין זה של ביטול ב60 באיסורי דרבנן נמצא בשולחן ערוך יורה דעה סימן צח, וגם הדף כאן בגמרא הוא דף צח !!!