הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "רישא וסיפא"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין צח ע"א

איתיביה: ביצים טהורות ששלקן עם ביצים טמאות; אם יש בהן בנותן טעם - כולן אסורות! הכא נמי - בביצת אפרוח; ואמאי קרי לה טמאה? כיון דאית בה אפרוח, קרי לה טמאה; והא מדקתני סיפא: ביצים ששלקן ונמצא אפרוח באחת מהן, אם יש בהן בנותן טעם - כולן אסורות, מכלל דרישא, דלית בה אפרוח עסקינן!
פירושי קא מפרש, ביצים טהורות ששלקן עם ביצים טמאות, אם יש בהן בנותן טעם - כולן אסורות, כיצד, כגון ששלקן ונמצא אפרוח באחת מהן, ה"נ מסתברא, דאי ס"ד: רישא דלית בה אפרוח, השתא דלית בה אפרוח - אסורה, דאית בה אפרוח מיבעיא!
אי משום הא - לא איריא, תנא סיפא לגלויי רישא, שלא תאמר. "

1.
בסוגייתנו יש עקרונות בהגדרת חלקי משנה. אם יש דינים שונים ברישא ובסיפא הרי שההבדל הוא שכל חלק במשנה מדבר במקרה שונה, ולפעמים יתכן שההבדל הוא בין שיטות שונות של תנאים.

2.
אפשרות נוספת [בסוגייתנו]: דברי הסיפא הם המשך והסבר של הרישא, כאשר בדברי הסיפא לא יהיה דין שניתן ללמוד בקל וחומר מהרישא.

3.
והחידוש בסוגייתנו הוא, שבדברי הסיפא יש "גלויי" לרישא. כלומר, הסיפא באה לגלות ולבאר את הרישא - לחדש חידוש שמיוחד בדברי הרישא.

4.
ועדיין יש לברר מדוע הגמרא לא אמרה כאן שהיחס בין הרישא והסיפא הוא יחס של "זו ולא צריךלומר זו" - 5 מופעים בש"ס. הביטוי הנ"ל משמעו דומה לקל וחומר - בא לומר שהסיפא באמת לא מחדשת דין.

תגובות