הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"רבי יוחנן"; "רבי יהושע בן לוי"; הלכה כ"בתראי"

[אמוראים: כללי פסיקה]

חולין צז ע"א

דאמר רבא: אמור רבנן: בטעמא, ואמור רבנן: בקפילא,
ואמור רבנן: בששים; הלכך:
מין בשאינו מינו דהיתרא - בטעמא, דאיסורא - בקפילא,
ומין במינו דליכא למיקם אטעמא,
אי נמי מין בשאינו מינו דאיסורא דליכא קפילא - בששים. "

 

1.
בהמשך המסכת [חולין דף קט עמוד א] מחלוקת עקרונית ויסודית: רבי יהודה חולק על רבנן וסובר "מין במינו לא בטיל" - ולא מתאים לדברי רבא בסוגייתנו.

2.
תוספות מסכת חולין דף צז עמוד א:

אמר רבא כו' ואמור רבנן בס' - לקמן בפ' כל הבשר (דף) פסק הקונטרס כרבי יהודה דמין במינו לא בטיל

מדקם ליה רבי בשיטתיה דקאמר נראין דברי רבי יהודה
ורב ושמואל נמי דאמרי תרוייהו כל איסורים שבתורה במינו במשהו
ותניא כוותייהו במסכת עבודה זרה בפרק בתרא (עבודה זרה דף עג.)

ואע"ג דאיפליגו עלייהו רבי יוחנן ור"ל התם
ותניא נמי כוותייהו
שמעינן נמי לאביי ורבא דבתראי הוו דקמו כרב ושמואל דאיתמר ...
ובמסכת פסחים דף ל נמי פסיק רבא הלכתא חמץ בזמנו בין במינו בין שלא במינו במשהו כרב ...
עד כאן לשון הקונטרס

3.
סיכום דברי רש"י:
הלכה כרבי יהודה מפני כמה נימוקים:

3.1
"רבי" סובר כמותו.

3.2
מדברי רב ושמואל משמע כרבי יהודה

3.3
ויש ברייתא תומכת בדברי רב ושמואל.

3.4
אמנם רבי יוחנן וריש לקיש חולקים, וגם לטובתם יש ברייתא.

3.5
אבל אביי ורבא סוברים כרב ושמואל, ואביי ורבא נחשבים "בתראי" – והלכה כמותם.

4.
ויש לברר האם כל נימוק בדברי רש"י עומד בזכות עצמו או רק צירופם מקנה לדברי רבי יהודה תוקף ש"רבים" סוברים כמותו.

4.1
מדוע רש"י לא הסתפק רק במידע האחרון, שאביי ורבא שהיו "בתראי" פסקו כרבי יהודה בהלכות תערובות, הרי זהו הכלל החזק יותר. ואולי מפני שלדעת רבי יוחנן יש משקל גדול מאד – בעיקר לגבי כללי פסיקה בין תנאים.

5.
המשך דברי תוס':

ור"ת אומר דכל זה אינו ראיה דאין הלכה לא כרבי יהודה ולא כרבי ולא כרב ושמואל דהלכה כרבי יוחנן לגבי רב כדאמר בריש ביצה דף ד:) וגבי שמואל כדאמר במי שהוציאוהו (ערובין דף מז:)
ורבי יהושע בן לוי נמי אית ליה לקמן (חולין דף צח.) בשמעתין דמין במינו נמי בטיל דיליף מזרוע בשלה דהוי מין במינו ורבי יהושע בן לוי בר סמכא הוא והלכה כמותו בכל מקום ואפילו לגבי ר' יוחנן כדמשמע בפרק בתרא דמגילה דף כז ....

ר"ת סובר שהלכה כרבי יוחנן נגד כל שאר חכמי דורו. החידוש בדבריו שהלכה כרבי יוחנן לא רק נגד כל אחד מהם בפני עצמו אלא גם נגד כולם.

5.1
והוא מוסיף נימוק חשוב: גם רבי יהושע בן לוי פוסק כרבי יוחנן [שאין הלכה כרבי יהודה], והוא מגדיר אותו כ"בר סמכא" "והלכה כמותו בכל מקום".

5.2
ומה יענה על העיקרון שהלכה כרבא שהיה "בתראי"? התוס' מתייחס ואומר שרבא באמת לא סובר כפי שרש"י הביא את דבריו.
והדברים ארוכים...

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)