הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטויים: "איבעית אימא"; "אי נמי"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין צה ע"ב

אלא רב היכי אכל בשרא? בשעתיה, דלא עלים עיניה מיניה, איבעית אימא: בציירא וחתומא, ואי נמי: בסימנא...

1.
הגמרא מקשה על רב כיצד אכל מבשר שלכאורה לא היה בהשגחה רציפה מפני "החלפה", והיא עונה 3 תרוצים:

1.1
הוא לא העלים עיניו מהבשר.

1.2
הבשר היה עם חותמת

1.3
היה לו סימן מיוחד בבשר שמוכיח שלא הוחלף.

2.
התרוץ הראשון נפתח בפשטות בלי ביטוי פתיחה.

2.1
התרוץ השני פותח ב"איבעית אימא",

2.2
והתרוץ השלישי פותח ב"אי נמי".

3.
בפשטות, 3 התרוצים הם חילופיים ולא חלוקים זה על זה.
מוכח מכאן שהביטוי "איבעית אימא" כשמופיע פעם ראשונה בסוגיה [ולא אחרי שהיה גם לפניו "איבעית אימא", וכן בלי "ואיבעית אימא"] – הוא תרוץ נוסף ולא חולק על התרוץ שקדם לו.

4.
כמו כן, גם הביטוי "אי נמי" מלמד שהתרוץ הבא לא חולק על קודמיו, אלא מעלה אפשרות נוספת המוכיחה על נאמנות הבשר שלא הוחלף. אם התרוץ השלישי חולק על קודמיו היה ראוי להשתמש בביטוי "ואיבעית אימא". וכך נפסק להלכה.