הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטוי: "לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר"
[ביאור מונחי הקישור בגמרא]
חולין צד ע"ב
והא דשמואל, לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר, דשמואל הוה קא עבר במברא, א"ל לשמעיה: פייסיה למבוריה, פייסיה ואיקפד. מ"ט איקפד? אמר אביי: תרנגולת טרפה הואי, ויהבה ניהליה במר דשחוטה, רבא אמר: אנפקא אמר ליה לאשקויי, ואשקייה חמרא מזיגא.
וכי מכללא מאי? למ"ד טרפה הואי, א"ל: אמאי תשהא איסורא? למ"ד אנפקא א"ל לאשקויי, אנפקא - חייא משמע.
1.
משמעות הביטוי "לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר":
מבוא התלמוד לר' יוסף בן עקנין פרק ג
נט. כל היכא דאיתמר בה הא לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר מהלכה אחרת היא או מפרק אחר, ובפירש נאמר מאותה ההלכה לאותה דגורס בה.
הוא מסביר שמשמעות המושג היא: הדין של החכם המוקדם נאמר בסוגיה אחרת ולא על הסוגיה המדוברת. בסוגייתנו מדובר על משנה – בהמשך - בדף סח עמוד ב.
2.
הליכות עולם שער שני פרק א:
כה. כל היכא דאמרינן הא דפלוני לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר הכי פירושה לאו בפירוש אמרה ממש להא מילתא אלא מכלל דבריו שאמר במקום אחר שמעינן לה, ומה שיש לדקדק בשיטה זו אכתבנו בפ"ב בס"ד:
הוא מדגיש שהכוונה היא שהדין בסוגיה המדוברת נלמד ומשתמע מתוך דברים שקשורים לאותו חכם בסוגיה אחרת. כמו בסוגייתנו, שמדובר, שדינו של שמואל בסוגייתנו משתמע ממעשה של שמואל שמובא בסוגיה אחרת.
3.
הליכות עולם שער שני פרק ב:
כב. פעמים כשהוא אומר הא דפלוני לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר פריך
ואי מכללא מאי, כלומר ואי נמי מכללא מאי הוי הא שפיר שמעינן לה מכללא כמו בפירוש,
ופעמים לא פריך ואי מכללא מאי.
4.
הוא מוסיף, שלפעמים [כמו בסוגייתנו] הגמרא כאילו מקשה וטוענת, מה בכך שהדין של האמורא נלמד מכלל דבריו במקום אחר [שהרי אין בזה "חולשה"].
ויש לומר דלא שייך להקשות ואי מכללא מאי אלא היכא ששואל הא דפלוני בפירוש איתמר או מכללא איתמר ומייתי כללא ומסיק בפירוש איתמר אז שייך למיפרך ואי מכללא מאי משום דכיון דקא טרח ומהדר לאסוקי דבפירוש איתמר ולא מכללא נראה שיש גריעות בכלל.
כי הא דפרק הבא על יבמתו אמר ר' יעקב בר אידי אמר ריב"ל הלכה כר' שמעון בן יוחאי א"ל רבי זירא לרבי יעקב בר אידי בפירוש שמיע לך או מכללא שמיע לך מקשה ואי מכללא מאי ומתרץ משום דאיכא למימר שאני התם וכו', וכן כל כי האי גוונא,
אבל בכל מקום שאומר לפי האמת הא דפלוני לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר
כגון ההיא דשבועות פ"ג אמר רב פפא הא דרבי אבהו לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר דאמר רב אידי בר אבין וכו' ודכוותה טובא בכל כי האי גוונא לא שייך להקשות ואי מכללא מאי משום דקושטא קאמר:
הוא מסביר, שלפעמים הגמרא עצמה מתלבטת אם דברי הלכה של חכם מסויים נאמרו בפירוש או הם נלמדו "מכללא", אז סביר לשאול "ואי מכללא מאי", כלומר, מדוע יש להתלבט, הרי אין לזה שום נפקות.
4.1
אבל במקום שהגמרא עצמה קובעת בפירוש ש"לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר" אין טעם לשאול "ואי מכללא מאי".
4.2
וקשה מאד על דבריו, שהרי בסוגייתנו הגמרא לא התלבטה, אלא קבעה "והא דשמואל, לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר", ובכל זאת [בניגוד לאמור בכלל שבסעיף 4.1] הגמרא מקשה "וכי מכללא מאי"!
5.
בסוגייתנו מדובר, שהגמרא עצמה מציינת את העובדה של "לאו בפירוש אתמר..." ולא אומר זאת חכם מסויים [כמו במקרים מסויימים בש"ס], ואולי משמע מכך שזו – "ואי מכללא מאי" - דעת "עורך הגמרא" לדחות את ההוכחה ממעשה של שמואל [למרות שמפשט הביטוי "ואי מכללא מאי" משמע דווקא, שההוכחה מאד פשוטה ומחייבת].
