מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן
לב רגז- בבבל!
בדרכו של עולא מבבל לארץ ישראל, נלוו אליו שני אנשים –יהודים (ע"פ המפרש שבמקום רש"י), מבני חוזאי. בשלב מסוים קם אחד והרג את האחר. כשהגיע עולא לארץ ישראל הוא סיפר את שקרה לר' יוחנן שתמה כיצד הדבר יתכן, הלא נאמר: "ונתן ה' לך שם לב רגז" (דברים כח, סה) שם בבבל! תשובת עולא: הרצח אירע לפני שעברנו את הירדן.
וכי בעבר הירדן המזרחי מותר לרצוח? ומאידך, וכי בארץ ישראל אין מקרי רצח? את הדו שיח שבין עולא לר' יוחנן הסביר הרב יצחק אריאלי (עינים למשפט, נדרים כב ע"א): תמיהתו של ר' יוחנן היתה שמבלי כל סיבה הגיונית קם הרוצח ורצח. "והתימה הוא שאנשים מוכנים לעזוב את כל מה שיש להם, ולצאת מארץ העמים ולבוא לארץ הקדש בהתקשרות רוחנית לקיום מצוה רבה השקולה ככל המצוות יחד עם גדול הדור, ופתאום יקום ויהרגהו במיתה משונה? לב רגז שכזה לא יתכן בארץ ישראל". על כך השיב עולא שהמעשה היה לפני שעברו את הירדן "ואלמלי היה צועד רק צעד אחד לתוך אוירה של ארץ ישראל, כי אז נתבטל רוגזו והיה נהפך לאיש אחר". המסקנה הערכית ממעשה זה: "ומזה כמה גדול ערכה וקדושתה של ארץ ישראל שברגע אחד השוהה בוירה בכוחו להפוך תכונות ומידות רעות, כל שכן הדר בה בקביעות וכל שכן הנולד בה".
רצח הוא מעשה מתועב וחמור בכל מקום בעולם: "שפיכות דמים מעבירות שבינו לבין חבירו, וכל מי שיש בידו עון זה הרי הוא רשע גמור, ואין כל המצות שעשה כל ימיו שקולין כנגד עוון זה, ולא יצילו אותו מן הדין" (רמב"ם הלכות רוצח ד, ט), על אחת כמה וכמה בארץ ישראל: "בעוון שפיכות דמים בית המקדש חרב ושכינה מסתלקת מישראל, שנאמר: "ולא תחניפו את הארץ" (במדבר לה, לג). לצערנו, מעשי אלימות ובהם גם רצח, מתרחשים כיום גם בארץ ישראל. זו זכות גדולה לגור בארץ, אך זו גם חובה גדולה, ויש להתנהל בה ברמה המוסרית הגבוהה ביותר.
