מילתא ומל"ת / הרב יעקב לויפר

פורסם במוסף 'קולמוס', משפחה

חולין קה ע"ב

סיפור מעניין מאוד מובא בספר בעש"ט על התורה פרשת משפטים. הגמרא במסכת שבת (פא:) מספרת על רב חסדא ורבה בר רב הונא שהיו נוסעים בספינה, מטרוניתא אחת ביקשה מהם להצטרף לנסיעתם והם סרבו. המטרונה לא אהבה את הסירוב: "אמרה איהי מילתא - אסרתה לארבא", על ידי לחש כשפים נעצרה הספינה ולא יכלה לזוז. אך האמוראים לא נבהלו:" אמרו אינהו מילתא - שריוה", על ידי דיבור שלהם הותרה הספינה והמשיכה לשוט. זהו הסיפור המובא בגמרא.

ה'מילתא' של המטרונה היתה ודאי ענין של כישוף, אבל מה אמרו האמוראים? רש"י מפרש שם שהאמוראים אמרו שם של טהרה והתירו את הספינה, אבל הבעש"ט הקשה "בשלמא מלתא דידה לא נזכר בש"ס מצד שהוא שם של טומאה. אבל מלתא דידהו שהוא שם טהרה למה לא נזכר בש"ס מה שאמרו בכדי שנדע הלחש במה בטלו הכישוף, והרי מצאנו בכמה דוכתי שנזכרו לחשים לכמה עניני?

ואמר הוא ז"ל שביטול הכישוף הוא כשאומרים הפסוק 'מכשפה לא תחיה'... ואמר שגם רב חסדא ורבה בר רב הונא בטלו הכישוף באמרם פסוק זה בכוונות הנסתרות. כי מה שאמרו בש"ס 'אמרה איהי מלתא' הוא כפשוטה שאמרה דבר של טומאה ולא נזכר מה שאמרה. אבל מלתא דידהו צ"ל מלת והוא ר"ת מכשפה לא תחיה ובזה הפסוק בטלו הכישוף".

ומוסיף שם בספר הנ"ל "ואחר ששמענו הפירוש הנפלא הזה טרחנו ועמלנו לחפש ספרי ש"ס ישנים ומצאנו ש"ס ישן נושן אשר נדפס כמעט בהתחלת מציאות מלאכת הדפוס ומצאנו כדבריו הקדושים שמלתא שלה נדפס באות א' בסוף ומלתא דידהו נדפס מלת בלא א' לבסוף וגם נרשם למעלה נקודות כמו לסימן ראשי תיבות".

לאיזה "ש"ס ישן נושן" מתכוון הכותב? תעלומה. תחילת מציאות הדפוס של ספרי הש"ס היא כמובן מהדורות שונצינו וונציה, מהדורת ונציה רפ"ב היתה נפוצה למדי ויתכן שכותב הספר השיג עותק ממנה. אך דא עקא, במסכת שבת של דפוס ונציה כתוב בדיוק הפוך: אצל המטרוניתא כתוב מילת' ואצל האמוראים כתוב מילתא [בדפוס שונצינו כתוב 'מילתא' בשניהם]. אך במסכת חולין (קה:) מופיע הסיפור הזה גם כן, ושם אכן כתוב אצל המטרוניתא מילתא ובדידהו כתוב מילת'. דבר יותר מעניין נמצא בכ"י מינכן למסכת חולין, הנוסח שם הוא: "אמרה מידי – אסרתה לארבא, אמרו אינהו מילת' – שריוה. זה כבר רומז אפילו יותר לפירוש המעניין הזה.

הסיפור אמנם יפה ומדהים, אך קשה מאוד להסתמך על השינוי הזה שבדפוס ונציה. ראשית: כתוב מילת' עם יו"ד, ואין ליו"ד זו שום הסבר אם נרצה לומר שאלו ראשי תיבות של מכשפה לא תחיה. שנית: מבדיקה של כתבי יד אפשר לראות שרובם כותבים מילתא, ומיעוטם מקצרים וכותבים מילת' באופן אקראי לגמרי. לדוגמא: בדפוס שונצינו של מסכת חולין כתוב מילת' הן בדברי המטרונה והן בדברי החכמים, ואילו בכ"י וטיקן 121 המצב הפוך, כמו בדפוס ונציה של מסכת שבת. הוי אומר: אין לראות בקיצורים אלו מקור לסיפור היפה הזה.