מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן

שתילות, וקניה במשתלות בשנה השמינית

מסקנת סוגייתנו ע"פ שיטת ר' יצחק נפחא, ר' ינאי ור' יצחק היא: "בצל שעקרו בשביעית ונטעו בשמינית ורבו גידוליו על עיקרו, העלו גידוליו את עיקרו והותר הכל. הואיל ושביעית אסורה ע"י קרקע, כך נטילתה ע"י קרקע" (רמב"ם הלכות שמיטה ד, כא). אך הראב"ד מצין את דעת ר' אבהו בירושלמי (שביעית ו, ג) הסובר אחרת. כך פירש את דברי הראב"ד, הראי"ה קוק, בספרו 'שבת הארץ' (מהד' מכון התורה והארץ, עמ' 431): "אין היתר במה שרבו גידוליו על עיקרו, ...אלא אם כן הרכין והיטה את הבצלים בעיקום אחר שתילתן בשמינית, וגילה בזה דעתו, שלא ניחא ליה בגידולם כדי לבטל את האיסור, ואז הם מבטלין את האיסור כשרבו עליו. אבל אם לא עשה כן אין הגידולין מבטלין את האיסור, כשעקרן בשביעית ושתלן למוצאי שביעית, כמו שלא היו מבטלין אותו אם היו מתגדלין במוצאי שביעית, בלא עקירה בשביעית".

החזון איש (שביעית סי' ט ס"ק ד) כותב שאין לזרוע אף בשמינית זרעי ספיחין, אך בדיעבד, אם בכל זאת זרעו אותם בשנה השמינית, חכמים לא קנסו, ועל כן הם מותרים, וכדברי המשנה (תרומות ט, ד): "ספיחי שביעית ...גדוליהן חולין". אין הם ספיחים, ואין בהם קדושת שביעית. מסיבה זו מותר לאכול בשנה השמינית גידולי שמינית ואין צורך לחשוש שמא הם מזרעים של שביעית שנאסרו כספיחין. אך בצל, וכל ירק שזרעו לא כלה, מותר לאכלו כאמור בסוגייתנו, רק אם רבו גידולי ההיתר על האיסור.

זרעים שהונבטו בשנת שמיטה במשתלה, ונשתלו בשדה בשמינית, האוסר "נעבד", צריך לעקור את הגידולים הללו. יש לוודא גם בשנה השמינית את מקור השתילים, אם גידלו אותם בחממות על גבי מצע מנותק, או בדרכים מותרות אחרות. באופן כללי, במשך כל השנים, יש לקנות שתילים, פרחים וזרעים, במשתלות שאינן פתוחות בשבת, כאלה המקפידים על הלכות ערלה, כלאים, ועוד, ובמיוחד לאחר שנת שמיטה, יש לקנות ממשתלות ששבתו ולא עבדו בהם כלל בשנת שמיטה, לסייע ל"גבורי כח עושי דברו" אלה.