הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "הלכתא"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין עו ע"ב

"שלחו מתם: הלכתא כוותיה דרב, הדור שלחו כוותיה דשמואל, הדור שלחו כוותיה דרב, ואבר עצמו מטמא במשא. מתיב רב חסדא: לא אם טיהרה שחיטת טרפה אותה ואת האבר המדולדל בה דבר שגופה, תטהר את העובר - דבר שאינו גופה! א"ל רבה: הדורי אפירכי למה לך? אותיב ממתני': נשחטה בהמה - הוכשרו בדמיה, דברי ר"מ, ר"ש אומר: לא הוכשרו! א"ל: מתני' איכא לדחויי, כדדחינן.
כי סליק ר' זירא אשכחיה לרב ירמיה דיתיב וקאמר לה להא שמעתא, א"ל: יישר וכן תרגמה אריוך בבבל.
אריוך מנו - שמואל, והא מיפלג פליג! הדר ביה שמואל לגביה דרב "

1.
מסוגיה זו מוכח שה"הלכתא" לא נקבעה על ידי "עורך הגמרא" [כנראה בשונה מהמושג "והלכתא"]. שהרי הסוגיה "מספרת" שהיו 3 "הלכתא" שונות, בתקופות שונות. ובסוף הגמרא גם קובעת ששמואל חזר בו והודה לדברי רב. יתכן לומר, שבפעם השלישית כששלחו מארץ ישראל שהלכה כרב הפסק נבע כתוצאה מכך, ששמואל חזר בו והודה לדברי רב.

2.
אבל יש לשאול, מדוע לכתחילה שלחו לקבוע הלכה כרב הרי הכלל הוא, שבמחלוקת בין רב ושמואל – באיסורים – הלכה כרב !!!

3.
ראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד ריא, שמסביר בהרחבה את כל הסוגיה, שהיה צריך לפסוק כשמואל [בגלל שהלכה כרבי יוחנן שאין שחיטה עושה ניפול], ולכן הלכה כרב רק בגלל ששמואל חזר בו.

4.
הערה: הרב זיני בספרו "רבנן סבוראי" בפרק של "הלכתא" לא מזכיר כלל את סוגייתנו.