הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הלכה כמר בר רב אשי; לישנא בתרא

[אמוראים - פסיקה]

חולין עו ע"ב

" מר בר רב אשי אמר: כיון דזיגי, אע"ג דלא חוורי.
אמר אמימר משמיה דרב זביד: תלתא חוטי הוו, חד אלימא ותרי קטיני; איפסיק אלימא אזדא רוב בנין, איפסיק קטיני - אזדא רוב מנין.
מר בר רב אשי מתני לקולא: איפסיק אלימא - האיכא רוב מנין, איפסיק קטיני - האיכא רוב בנין."

 

1.
רש"י מסכת חולין דף עו עמוד ב:

וכמר בר רב אשי קי"ל בכל דוכתי - בר מתרתי מכתב אודיתא (סנהדרין דף כט:), ומיפך שבועה (שבועות דף מא)

ובשיעור צומת גידין אחר שנחלקו ולא איתפרש הלכתא כמאן בשל תורה הלך אחר המחמיר וטרפות דאורייתא הלכך מעילוי ערקומא עד מקום שמתפשטין כל מקום שחותך שם הוי צומת הגידין ואפי' רכובה קיימת ועצם קיים טרפה.

לגבי הסוגיה הראשונה פוסק רש"י כמר בר רב אשי, ולגבי הנושא שלא נדון מפורש בגמרא הוא פוסק לחומרא.

2.
תוס' סובר שאין הלכה כמר בר רב אשי בסוגייתנו מפני שסוגייתנו נכללת ביוצאים מהכלל שאין הלכה כמר בר רב אשי.

3.
בסוגיה השניה יש מחלוקת בין אמימר בשם רב זביד ומר בר רב אשי בשם רב זביד. גם בזה רש"י פוסק כמר בר רב אשי.

4.
רמב"ם הלכות שחיטה פרק ח הלכה יח:

נחתך בבהמה האחד העבה לבדו מותרת, שהרי נשארו שנים, נחתכו השנים הדקין מותרת שהרי האחד העבה גדול שניהן והרי לא ניטל כל הצומת כ אלא מיעוטה, נחתך רובו של כל אחד מהן טרפה ואין צריך לומר שנחתכו כולן או ניטלו כולן.

הרמב"ם פוסק כמר בר רב אשי.

5.
מגיד משנה הלכות שחיטה פרק ח הלכה יח:

נחתך בבבהמה וכו'. איכא תרי לישני לישנא קמא איפסיק אלימא הא אזלא רוב בנין אפסיקו קטיני הא אזלא רוב מנין ולישנא בתרא לקולא איפסיק אלימא הא איכא רוב בנין איפסיקו קטיני הא איכא רוב מנין
ופסק רבינו כלישנא בתרא וכן פסק הריא"ף

ובעל התרומות פסק בשם רש"י כלישנא קמא לחומרא ולא נתחוור בעיני המפרשים:

ה"מגיד משנה" מנמק את פסק הרמב"ם באופן סתמי "ופסק רבינו כלישנא בתרא". אולי הוא מתכוון לשיטה שסוברת שהרמב"ם בדרך כלל מכריע כ"לישנא בתרא" בגמרא.

6.
ומדוע הרמב"ם לא מקבל את כללו של רש"י שתמיד הלכה כמר בר רב אשי?

7.
אולי הוא באמת לא מקבל את דברי רש"י, וסובר כשיטת תוס' במסכת יומא דף פג עמוד א, שסוברים הפוך מרש"י, שבכל מקום אין הלכה כמר בר רב אשי. [מובא ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד רז].

8.
כמו כן הוא מביא שיטות שסוברות, שרש"י בסוגייתנו פוסק כ"לישנא קמא", וזה קשה מאד, שהרי רש"י אומר במפורש, שהלכה תמיד כמר בר רב אשי!

9.
אולי פוסקים אלה סוברים שרש"י לא פוסק כאן כמר בר רב אשי מפני שמר בר רב אשי לא מביע כאן את דעתו האישית, אלא רק מוסר דברים שכך אמר רב זביד.

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)