אור לציון
הרב יהודה זולדן

ברכת מעין שלוש בארץ ישראל

בברכה מעין שלוש על אכילת פירות משבעת מיני הארץ הגדלים בארץ יש לחתום "על הארץ ועל פירותיה" ועל פירות משבעת המינים הגדלים בחו"ל יש לחתום: "על הארץ ועל הפירות". האם יש להבליט את גידולי הארץ גם בדגנים ולחתום: "על הארץ ועל מחיתה", או האם יש לשנות גם בברכת המזון ולסיים: "על הארץ ועל מזונותיה?".

בתוס' ר' יהודה חסיד (ברכות מד ע"א) כותב: "ר' יוחנן אמר על הארץ ועל פירותיה. נראה דהכי נמי יש לברך בברכת המזון לבני ארץ ישראל על הארץ ועל מזונותיה, במקום על הארץ ועל המזון". ובספר פאת השולחן (הל' ארץ ישראל סימן ב אות יד) מסכים שיש לסיים "על הארץ ועל מזונותיה", וכותב עוד: "וכן בברכת מעין שלש יחתום על הארץ ועל מחיתה, כמו בברכת הפירות שחותם על הארץ ועל פירותיה". מהשאלה שנשאל הרב יעקב חאגיז (שו"ת הלכות קטנות חלק ב סימן נה), ניתן להבין שהיו שנהגו כך: "מה שמסיימים בארץ ישראל על הארץ ועל מחייתה, וכן על הארץ ועל פרי גפנה אי שפיר עבדי?". אך הוא השיב שלא כך: "תשובה: צריך לראות שבברכת מזון מסיימין על הארץ ועל המזון ולמה אין אומרים ועל מזונה. והיה נראה ששבח ארץ ישראל בשבעה מינין אלו לפי שהם מזון ואור ומשמחין את העולם לפי שברוב מקומות אין נמצאין כולם ביחד. יש אקלים שאינו מוציא חטים ויש שאין בו תמרים ויש שאין בו גפנים וזתים ומכלל שבחי ארץ ישראל דמלבד כל שאר פירות שידועים בעולם אלו השבעה שהם ראשים וטובים מן הכל נמצאים יחד ולכן יש לשבח על הארץ ועל כל פירותיה יחד. אבל גפנה או על מחיתה שהם דברים פרטים אין בהם שבח כל כך. ולפי זה על היין יותר טוב שיחתום ועל פירותיה כמו שפסק בש"ע סי' ר"ח. ולענין על מחייתה אין לשנות מנהג ראשונים דאע"ג דאם בדיעבד סיים על הפירות במקום על המחיה נראה דאפשר דיצא. מכל מקום לכתחילה לא ידענא". תשובה אחרת השיב האור שמח (הל' ברכות ח, יד): "נראה שעיקר הברכה על הארץ ועל פירותיה נתקנה על הפירות שלא נשתנו וניכר גידולם, מה שאין כן במזון ומחיה שנשתנית צורתם, שהרי הכוסס את החיטה מברך בורא פרי האדמה, הילכך לא אמרינן בהו ועל מחיתה או ועל מזונותיה אפילו בארץ ישראל, ופשוט". גם הנצי"ב בספר העמק שאלה (שאילתא נא אות טו) וכן במרומי שדה (ברכות מד ע"א) כתב, שבברכה מעין שלש על הפירות היא על שבח הארץ, ולא על מיני פירות שאינם משבעה מינים שנשתבחה בהם הארץ, ועל כן יש מקום לחלק ולעשות שינוי בחתימת הברכה. אך בברכת על המחיה, וכן בברכת המזון שחותמים על הארץ ועל המזון, הרי מברכים ברכה זו על הלחם של חמשת מיני דגן, ובכללם גם על כוסמין ושבולת שועל, ושיפון שאינם בכלל שבח הארץ. הרב צבי פסח פרנק (שו"ת הר צבי או"ח א סימן קח), מספר שהסבר דומה הוא שמע מהראי"ה קוק.

אך הרב עובדיה יוסף (שו"ת יביע אומר חלק ז, או"ח סימן ל), הוכיח שמה שנהגו בארץ ישראל לברך על פת הבאה בכסנין ומעשה קדרה של דגן, על הארץ ועל המחיה, לפי שרוב ככל הדגנים, היו מובאים מחו"ל. אך "אם הדבר ברור שהדגן מארץ ישראל, צריך לחתום 'ועל מחיתה', וכן על היין של ארץ ישראל צריך לחתום 'ועל פרי גפנה', בין כששותים אותו בארץ ישראל ובין כששותים אותו בחו"ל. אבל בברכת המזון החתימה על הארץ ועל המזון אין לשנותה כלל", מאחר שכך התקבל המנהג.

יוצא לאור על ידי: מרכז ישיבות בני עקיבא בישראל, בשיתוף מכון "משפטי ארץ", עפרה
המערכת: הרב אברהם גיסר -מכון "משפטי ארץ", עפרה
הרב יהודה זולדן – ישיבת ההסדר נוה דקלים- גוש קטיף
אלחנן גלט- מרכז ישיבות בני עקיבא בישראל, רמות שפירא
בסוגיות: ארץ, מדינה, צבא, ומקדש