מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן

עילה מצאו וטיהרו את ארץ ישראל

אם נמצא קבר בודד, מותר לפנותו ולקבור את המת במקום אחר. כך גם אם נמצא קבר נוסף. אך אם נמצא קבר שלישי , אם המרחק בין הקבר הראשון לשלישי הוא מארבע עד שמונה אמות, הרי זו שכונת קברות ואסור לפנותם משם, ויש לבדוק מהמת האחרון שנמצא, עשרים אמה לכל צד, וכל קבר שנמצא בתוך רדיוס זה, הוא משכונת הקברות. ריש לקיש אומר שאם מצא עד שני קברים וכבר פינה אותם, ואח"כ מצא שלישי, אין מחזירים את השנים הראשונים ולקבוע שהמקום שכונת קברים, אלא מפנים גם את השלישי, כדי לטהר את המקום הזה. הנימוק הוא: "עילה מצאו וטיהרו את ארץ ישראל"- "בעלילה מועטה ובסברה קטנה, טהרו ארץ ישראל משום כהנים ועושי טהרות" (רא"ש, לנזיר סה ע"ב).
כשיצאו ר' שמעון בר יוחאי ור' אלעזר בנו מהמערה לאחר י"ב שנה, ראו אנשים חורשים וזורעים. אמר: "מניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה? כל מקום שנותנין עיניהן - מיד נשרף. יצתה בת קול ואמרה להם: להחריב עולמי יצאתם? חיזרו למערתכם!". לאחר חזרה לשנים עשר חודשים נוספים במערה הם יצאו, ותיקנו דרך שכהנים לא היו יכולים לעבור דרכה, בשל ספק טומאה (שבת לג ע"ב- לד ע"א). הראי"ה קוק (עין איה שם), מסביר שבדור בו יש ספיקות רבים, בא רשב"י "אחרי התעלותו הנשגבה ממעל לכל תנאי החיים הנהוגים, להאיר באור הודאי ולמעט את הצורך של תשלום הספיקות". שהותו הארוכה של רשב"י במערה בו הוא עסק בפנימיות התורה, הביאה לידי כך שביציאתו הוא יכל לפתור את הספקות שהיו עד אז. עד שרשב"י לא הכריע בדבר, לא היה מי שידע כיצד לטהר את המקום. מי שראה בעבודת אדמה עיסוק בחי שעה, טהר את האדמה לטובת הכהנים השומרים על טהרתם. כאן לא היה נדרש למצוא עילה ולטהר את המקום, אך אף על פי כן, לא רק טובת הכהנים היא המדריכה אותו, אלא גם טהרת אדמת ארץ ישראל מספקות של טומאה.