מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן
תורת חסד עם החיים והמתים
"דרש ר' שמלאי: תורה - תחילתה גמילות חסדים, וסופה גמילות חסדים. תחילתה גמילות חסדים, דכתיב: 'ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם' (בראשית ג, כא), וסופה גמילות חסדים, דכתיב: 'ויקבור אותו בגיא' " (דברים לד, ו) (סוטה יד ע"א). הקב"ה עצמו גומל חסד עם החיים – אדם וחוה, ועם המתים- משה רבנו. ללמד על מעגל החיים האישי מלידה ועד מיתה, ועל מעגל החיים הכללי - העולם בראשיתו האנושית, עד הסתלקותו של משה רבנו מנהיגם הגדול של עם ישראל.
רות עושה גם כן חסד עם החיים והמתים. עם החיים- שבה עם נעמי ומלקטת בעבורה בשדות. עם המתים- לא קבורה ותכריכים, אלא הקמת שם המת על נחלתו. לדברי בועז: "היטבת חסדך האחרון מן הראשון, לבלתי לכת אחרי הבחורים אם דל ואם עשיר" (רות ג, י), החסד עם המתים גדול יותר מחסד עם החיים: "דרש בועז: מה אוהבת אשה- בחור עני, מזקן עשיר. ואני בן שמונים שנה, ובאת אצלי לקדש שם שמים" (תנחומא בא סי' טז). וכך רומזת גם נעמי: "אשר לא עזב חסדו את החיים ואת המתים" (רות ב, כ).
"אמר ר' זעירא: מגילה זו, אין בה לא טומאה, ולא טהרה, ולא איסור, ולא היתר. ולמה נכתבה? ללמדך כמה שכר טוב לגומלי חסדים" (רות רבה [וילנא] ב, יד). ומה היה שכרה? "לא מתה רות המואביה עד שראתה שלמה בן בנה יושב ודן דינן של זונות, שנאמר: 'וישם כסא לאם המלך' (מלכים א ב, יט), זו בת שבע, 'ותשב לימינו' זו רות המואביה" (רות רבה [וילנא] ב, ב). וממנה מלכי בית דוד: "כי מלכי חסד הם" (מלכים א כ, לא), עד ימות המשיח עליו נאמר: "והוכן בחסד כסא וישב עליו באמת באהל דוד" (ישעיהו טז, ה).
"למה קוראים ספר רות בעצרת בזמן מתן תורה? לפי שמגילה זו כולה חסד והתורה כולה חסד, שנאמר: 'ותורת חסד על לשונה' (משלי לא, כו)" (מדרש לקח טוב- רות [בסוף]).
