סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "אם כן"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין סא ע"א-ע"ב


"ולילף מתורין, מה תורין דאיכא כולהו ארבעה - אף ה"נ: עד דאיכא כולהו ארבעה! אם כן, שאר עופות טמאין דכתב רחמנא למה לי? ונילף מינייהו: מה התם תלתא - ולא אכלינן, אף כל תלתא ולא ניכול, וכל שכן תרי וחד! אם כן עורב דכתב רחמנא למה לי? השתא דאית ליה תלתא לא אכלינן, דאית ליה תרי מיבעיא? ולילף מעורב, מה התם - תרי לא, אף כל תרי לא! אם כן, פרס ועזניה דכתב רחמנא למה לי? השתא דאית ליה תרי - לא אכלינן, דאית ליה חד מיבעיא? וניגמר מפרס ועזניה! אם כן נשר דכתב רחמנא למה לי? השתא דאית ליה חד - לא אכלינן, דלית ליה כלל מיבעיא? אלא: נשר דלית ליה כלל - הוא דלא תיכול, הא דאית ליה חד – אכול."

 

1.
כשהגמרא שואלת על שלב בתוך הדיון התלמודי היא משתמשת בביטוי "אי הכי..." או "אם כן...". מה ההבדל בין הביטוי העברי "אם כן" לביטוי הארמי "אי הכי"?

2.
בסוגייתנו ניתן להצביע על המשמעויות הבאות:

2.1
הביטוי "אם כן" מופיע בתוך תשובה – דחיית השאלה "ולילף.."; "וניגמר...".

2.2
הביטוי "אם כן" מתייחס לניסוח דברי הפסוקים.

3.
כל הביטויים של "אם כן" בסוגייתנו - משמשים למעשה כדחיית הקושיה, כלומר, כתרוץ. לכן אין כאן שימוש בביטוי המקביל "אי הכי".

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר