הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטויים: "אמר רב... משמיה דרב..."

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין נז ע"א

"אמר רב הונא אמר רב: שמוטת ירך בעוף כשרה. א"ל רבה בר רב הונא לרב הונא, והא רבנן דאתו מפומבדיתא אמרו: רב יהודה משמיה דרב אמר שמוטת ירך בעוף - טרפה! אמר ליה: ברי, נהרא נהרא ופשטיה."

רבה, בנו של רב הונא הציג סתירה ביו דברי רב הונא [אביו] שאמר בשמו של "רב" לבין דברי "רב יהודה" שאמר משמו של "רב".

3.1
מדוע הגמרא לא מנסחת "אמר רב יהודה אמר רב", הרי הביטוי "משמיה" בדרך כלל משמעותו, שלא הכירו ולא חי בימיו ולא שמע את ההלכה ממנו באופן ישיר, ואילו רב והודה היה תלמיד מובהק של רב [וגם של שמואל]?

3.2
אלא נראה לומר, שבאמת הגמרא מדגישה שרב יהודה – לגבי הסוגיה הספציפית שלנו – לא שמע את ההלכה ממש מ"רב"- שהיה רבו.

4.
וניתן לפי זה להבין את המשך הגמרא שמיישבת "נהרא נהרא ופשטיה" –
ומפרש רש"י מסכת חולין דף נז עמוד א:

נהרא נהרא ופשטיה - אין פשטי הנהר דומין זה חריף וזה עומד כך,
ורב כשרה סבירא ליה וראה בני פומבדיתא שנהגו בו איסור ולא התירו בפניהם ורב יהודה מפומבדיתא הוה וסבר דרב טרפה ס"ל.

מפורש ברש"י, שמדובר שרב יהודה לא שמע ההלכה ממש מרב עצמו, אלא הוא הסיק את ההלכה מהתנהגותו של "רב". לכן, מובן, מדוע הגמרא אמרה "רב יהודה משמיה דרב אמר..."