טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

מפני ששיניה דקות ועקומות – חולדה מצויה

"משנה. ואלו טרפות בעוף: נקובת הוושט ופסוקת הגרגרת, הכתה חולדה על ראשה מקום שעושה אותה טרפה ... אמר זעירי אין בדיקה לחולדה מפני ששיניה דקות. וכי שיניה דקות מאי הוי? אמר רב אושעיא: מפני ששיניה דקות ועקומות" (חולין, נו ע"א).

פירוש: בניגוד לרב ושמואל ולוי, אמר זעירי: אין בדיקה זו מועילה לנשיכת חולדה, מפני ששיניה של החולדה דקות, ואין המוח מבצבץ דרך נקבים דקים כל כך, אף כשניקב קרום המוח. ושואלים: וכי שיניה דקות, מאי הוי [מה בכך]? והרי אי אפשר שלא יבצבץ מעט! אמר רב אושעיא: מפני ששיניה דקות ועקומות, והנקב שבגולגולת אינו עומד כנגד הנקב שבקרום, ואם כן, אף שניקב הקרום פעמים שהמוח אינו יוצא החוצה דרך הנקב שבגולגולת  (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ). 


שם עברי: חולדה מצויה (עכברוש)   שם באנגלית:  Black Rat    שם מדעי:  Rattus rattus
  

נושא מרכזי לעיון: מבנה שיני החולדה


החולדה המתוארת בסוגייתנו היא, כנראה, החולדה המצויה ולא קרובת משפחתה הגדולה והנפוצה יותר, חולדת החוף. חולדת החוף התפשטה בעולם בצמוד לאדם ומשערים שהגיעה לארץ ישראל רק בשנות השלושים למאה הקודמת. האירוע שמתארת המשנה שבו חולדה נשכה עוף סביר למדי, גם אם כוונתה למכרסם הנקרא בלשוננו חולדה מצויה, משום שמין זה אכן ניזון לא רק ממזון צמחוני אלא גם מטריפה, ובמיוחד של עופות. אמנם לרבים מבין המכרסמים יש "שיניים עקומות" אך רובם צמחונים וגם "אוכלי כל" מביניהם אינם טורפים בעלי חוליות אלא רק חסרי חוליות כמו רכיכות וחרקים. 

אם נתבונן בשרטוט גולגולת החולדה המצויה נוכל להבין את דברי רש"י לגבי מבנה השיניים של החולדה: "ועקומות - ונוקב באלכסון, וכשהמוח נדחף למעלה, העצם סותמו ועומד כנגדו, שנקב העצם אינו כנגד נקב הקרום". החותכות בשתי הלסתות נוטות בזווית ולכן הנקב שנוצר בעת נשיכה איננו ניצב לפני שטח הגולגולת אלא מוטה.

כפי שנראה להלן ב"הרחבה" הרי שהזיהוי המקובל יותר ל"חולדה" הוא אחד או יותר ממיני משפחת הסמוריים. טורפים אלו מרבים לטרוף עופות על ידי נשיכה בעורף, וניתוק עמוד השדרה. מבחינה זאת התאור בגמרא הולם יותר את הסמוריים משום שלחולדה אין התנהגות טריפה אופיינית והנשיכה היא חלק מתהליך האכילה. מאידך גיסא קיים קושי לזהות את החולדה בסוגייתנו כשייכת למשפחת הסמוריים משום שהגמרא מתארת את שיני החולדה כדקות ועקומות. ניבי משפחת הסמוריים מסיביות ואינן מוטות כדוגמת שיני החולדה (ראה בתמונת הגולגולת להלן). העובדה שלחולדה יש פניון (הרווח בין השיניים החותכות והטוחנות – ראה בשרטוט) מאפשרת לחולדה לנקב את גולגולת העוף מבלי לגרום לנזק נוסף. לעומת זאת כמעט לא ייתכן שהסמוריים בעלי נוסחת השיניים המלאה (השיניים מסודרות לאורך כל הלסת) ינקבו את הגולגולת מבלי לגרום לנזקים נוספים. 


 

חולדה מצויה - גולגולת          מתוך: Dale J. Osborn and Ibrahim Helmy

חולדה - גולגולת          צילם: WILL'S SKULL PAGE
 

הרחבה

זיהוי החולדה

רוב המפרשים מזהים את  החולדה עם ה – Weasel שמשמעותו "סמור". בעל חיים זה הוא טורף קטן המרבה לטרוף עופות על ידי נשיכה בעורף, וניתוק עמוד השדרה, בניגוד לטורפים גדולים יותר המושכים את ראש הקרבן ומנערים אותו. מבחינה זאת התאור בגמרא הולם יותר את הסמור משום שלחולדה אין התנהגות טריפה אופיינית והנשיכה היא חלק מתהליך האכילה. מאידך גיסא קיים קושי לזהות את החולדה כסמור משום שהגמרא מתארת את שיני החולדה כדקות ועקומות. ניבי הסמור מסיביות ואינן מוטות כדוגמת שיני החולדה (ראה בתמונת הגולגולת להלן). העובדה שלחולדה יש פניון (הרווח בין השיניים החותכות והטוחנות – ראה בשרטוט) מאפשרת לחולדה לנקב את גולגולת העוף מבלי לגרום לנזק נוסף. לעומת זאת כמעט לא ייתכן שהסמור בעל נוסחת השיניים המלאה (השיניים מסודרות לאורך כל הלסת) ינקב את הגולגולת מבלי לגרום לנזקים נוספים.

קיימות סוגיות שמהן משתמע שחולדה איננה בעל חיים טורף כסמור אלא אוכל כל. מהמשנה בפסחים (ט ע"א) משתמע שהחולדה גוררת ואוכלת גם לחם: "משנה. אין חוששין שמא גיררה חולדה מבית לבית וממקום למקום, דאם כן מחצר לחצר ומעיר לעיר - אין לדבר סוף". ובמקום נוסף: "אלא אמר רבא: מה שמשייר יניחנו בצנעה, שמא תטול חולדה בפנינו, ויהא צריך בדיקה אחריו" (פסחים, ט ע"ב). חולדה גם גוררת פגרים: "מעשה בשפחתו של מסיק אחד ברימון, שהטילה נפל לבור, ובא כהן והציץ בו, לידע אם זכר אם נקבה, ובא מעשה לפני חכמים וטהרוהו, מפני שחולדה וברדלס מצויים שם וכו'".

מסוגיות אחרות ניתן להסיק שהחולדה נפוצה בשכנות לאדם ואף בתוך ביתו: "ולא יחמד איש את ארצך - מלמד שתהא פרתך רועה באפר ואין חיה מזיקתה, תרנגולתך מנקרת באשפה ואין חולדה מזיקתה וכו'" (פסחים, ח ע"ב). "עכבר נכנס וככר בפיו, וחולדה יוצאה וככר בפיה מהו? חולדה ודאי מעכבר שקלתיה, או דילמא: אחרינא הוא, דאם איתא דמעכבר שקלתיה עכבר בפיה הוה משתכח וכו'" (פסחים, י ע"ב). "מתיב רב שימי: שרץ בפי חולדה וחולדה מהלכת על גבי ככרות של תרומה, ספק נגע ספק לא נגע ספיקו טהור, ואילו ספק מים מגולין אסורין!" (פסחים ט ע"ב). תאורים אלו מתאימים יותר לחולדה החיה בבתים ובמחסנים מאשר לסמור.

בנושא זה ראה פירוט במאמר : "אין חוששין שמא גיררה חולדה".

 

סמור - גולגולת          צילם: WILL'S SKULL PAGE 



 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.