הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטויים: "אמר רב... רב... אמר..."

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין נו ע"א

"אמר זעירי: אין בדיקה לחולדה, מפני ששיניה דקות. וכי שיניה דקות, מאי הוי? אמר רב אושעיא: מפני ששיניה דקות ועקומות. כי סליק לנהרדעא שלח להו, דברים שאמרתי לפניכם טעות הן בידי, ברם כך אמרו משמיה דרבי שמעון בן לקיש: בודקין לחולדה ביד, אבל לא במסמר; ורבי יוחנן אמר: אף במסמר, ובפלוגתא דר"י ורבי נחמיה: חד בדיק בידא, וחד בדיק במחטא; מאן דבדיק בידא אמר ליה למאן דבדיק במחטא: עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל! אמר ליה מאן דבדיק במחטא למאן דבדיק בידא: עד מתי אתה מאכיל לישראל נבלות! נבלות? והא שחוטה היא! אלא: טרפות, שמא ניקב קרום של מוח."

1.
האמורא זעירי חי בדור שני-שלישי והיה חברו של "רב", ותלמידו של רבי יוחנן, תלמידו היה רב חסדא.

2.
ברור, שהוא הכיר את ריש לקיש, ונשאלת השאלה מדוע נאמר כאן הניסוח "אמרו משמיה דרבי שמעון בן לקיש", שהרי מקובל שהביטוי "משמיה" משמעו שלא חי בתקופתו.

3.
אלא כנראה יש לומר, שמשמעות הביטוי "משמיה" בעיקר היא, שלא שמע ממנו ישירות, וזה מודגש כאן בסוגיה: "אמרו משמיה...".

4.
ויתכן אף להרחיב ולומר, שביטוי זה איננו גורע מחשיבות המימרא אלא להיפך, הוא בא ללמדנו, שמימרא "משמיה..." היא מקובלת על התלמידים והיא "נחשבת" יותר. הנחתנו היא, שהביטוי "משמיה" ו"משום" דומים במשמעותם.

5.
הפתיחה לדברי זעירי היא "אמר זעירי". הוא בא לחלוק על דברי רב ושמואל, ולכאורה היה צריך לנסח "וזעירי אמר...".

6.
לכן, יש אומרים, שבסוגייתנו מדובר שזעירי לא שמע בפרוש את דברי רב ושמואל [לא ברור אם הוא הכירם]. ויש הוכחה לכך שלא שמע את דבריהן, שהרי בהמשך הסוגיה הוא אומר שהוא חוזר בו ואמר "דברים שאמרתי לפניכם – טעות".
ראה "מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד רד.

7.
ויש להעיר: מי ניסח בגמרא את ביטוי הפתיחה "אמר זעירי" ודומיו? נראה שניסוח זה הוא של "עורך הגמרא", ולכן, יתכן שעורך הגמרא ידע שזעירי חזר בו ולכן "משום כבודו" לא כתב "זעירי אומר" שבא לחלוק.