סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן

 

שטרות לימים רבים

הלכה כר' אליעזר הסובר שעדי מסירה כרתי, וניתן לכתוב גט גם על דבר שניתן לזייפו, ובלבד שעדי המסירה זמינים. מפני תיקון העולם, התקינו גם ע"פ ר' אלעזר, שהעדים יחתמו על הגט, שמא הם ימותו או שמא לא יהיה ניתן לאתר אותם (גיטין לד ע"ב; לו ע"א).
מה הדין בשטרי ממון אחרים? האם הם יהיו תקפים כשנכתבו על דבר שניתן לזייפו? "לא הכשיר ר' אלעזר אלא בגיטין, אבל בשאר שטרות לא, דכתיב: 'ונתתם בכלי חרש למען יעמדו ימים רבים' (ירמיהו לב, יד)". רש"י מסביר שגט נועד להתיר את האשה, וניתן להביאו לבית הדין אם יש ערעור, וכיון שהגירושין נעשו בבית הדין, הדבר נזכר ויש קול לדבר. אך שטרי ממון אחרים מטרתם לגבות בהם, ויתכן שעדי המסירה ישכחו מהדבר, ויהיה ניתן לזייף את שכתוב בשטר, וחותם העדים ישאר במקום, ועל כן יש לפסול שטרי ממון הכתובים בדבר שניתן לזייפו. תוס' (ד"ה אבל) חולק, ולפי רבנו יצחק: "גזירת הכתוב הוא דלא מכשרי בשטרות אפילו לאלתר דבעינן ראוי לעמוד ימים רבים". הוראת הנביא ירמיהו לגולים לשמר את שטרי המכר של השדה בענתות היא הוראה מחייבת המלמדת ששטרי ממון צריכים להשתמר זמן רב.
ר' יוחנן סובר שגם שטרות אחרים ניתן לכתוב על דבר שניתן לזייף, ודברי ירמיהו לגולים היא המלצה, ואין ללמוד ממנה הוראה מחייבת. הרמב"ן הריטב"א (בבא בתרא כט ע"א) כותבים שר' אלעזר מסכים שירמיהו ייעץ לגולים להניח את השטרות בכלי חרס, אך הצורך לכתוב בשטר שיעמוד ימים רבים, הוא דין. בסוגייתנו מסביר הרמב"ן, שגם ר' יוחנן סובר ששטר צריך לעמוד ימים רבים, ועצת ירמיהו היתה שיכתבו בדבר שאינו ניתן לזיוף שעומד ימים רבים ועדים יחתמו עליו.
דברי הנחמה של ירמיהו עוד לפני החורבן, בדבר שיבת ציון ומימוש הקנינים בירושלים וסביבותיה, משמשים בסיס להלכות קנין בשטרי ממונות. הנהגה המיועדת לכלל ישראל, היא מקור לסדר ההתנהלות של יחידים בישראל הקונים זה מזה, בין אם הם עצה או הוראה מחייבת.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר