הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "ואיכא דאמרי" "והלכתא"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין נב ע"א

"דבוק; רב אשי - שרי, אמימר - אסר, בחד גפא - דכולי עלמא לא פליגי דשרי, כי פליגי - בתרי גפי; מאן דאסר אמר לך: היכי ניקום? ומאן דשרי אמר לך: אפשר דניקום אעיקבי דגפי. ואיכא דאמרי: בתרי גפי - כ"ע לא פליגי דאסיר, כי פליגי בחד גפא, מאן דשרי אמר לך: אפשר דפרח בחד גפא, ומאן דאסר: כיון דבהאי לא מצי פרח - בהאי נמי לא מצי פרח. והילכתא: בתרי גפי - אסיר, בחד גפא - שרי.."

1.
יש מחלוקת בין רב אשי ואמימר. הלכה צריכה להיות כרב אשי.

2.
הגמרא מסבירה את מחלוקתם בשני אופנים. האופן השני מתחיל ב"ואיכא דאמרי". בפשטות, לפי הסוברים, שפוסקים כפי ה"ואיכא דאמרי" הרי שהלכה כרב אשי ב"איכא דאמרי" וכך גם נפסק ב"והלכתא..."

3.
מה מוסיף הקטע של "והלכתא..." אם בין כך הלכה כרב אשי ב"ואיכא דאמרי..."? [אלא אם נאמר שאין הלכה כ"ואיכא דאמרי..."].

4.
מדוע הגמרא אומרת "מאן דשרי..." ולא אומרת במפורש "רב אשי דשרי..."?

5.
ונראה ליישב את שתי השאלות בהסבר אחד [לא מצאתי לו הוכחה]:
כל הקטע, מה"ואיכא דאמרי" והלאה הוא תוספת מאוחרת של הסבוראים בלי קשר למחלוקת בין רב אשי ואמימר. לכן נאמר "מאן דשרי" כי לא קשור דווקא לרב אשי. ולכן נאמר "והלכתא..." כי לא קשור ל"רב אשי".

6.
וראה "רבנן סבוראי", לרב זיני, עמוד 176: "... הדבר היחיד שניתן לומר הוא שפסק זה נפסק לכל המוקדם דור אחד אחרי רב אשי ואמימר, ובפרט שכבר יש שתי לשונות לגבי המחלוקת, זאת אומרת שכבר לא כל כך ידוע מה אמרו בדיוק".
לא לגמרי מתאים להסבר שלי לעיל.

7.
ואולי ניתן לומר דבר נוסף: כל הקטע של "ואיכא דאמרי..." יחד עם הקטע של "והילכתא..." נאמר ביחד לפני [מבחינה הסטורית] האפשרות הראשונה בגמרא של "... רב אשי...", והביטוי "והלכתא..." נאמר על ידי מי שאמר את "האיכא דאמרי..." או אולי על ידי מי שאמר "ומאן דאסר...", או על ידי ה"מאן דאסר" עצמו, שקבע שהלכה לא כמותו.