סקר
מסכת ערכין לעומת זבחים-מנחות-חולין -בכורות:
הקלה משמעותית
קשה באותה מידה
יותר קשה!
לא יודע


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"רבי ינאי"; "ריש לקיש"; "רב ותלמיד"

[כללי פסיקה; אמוראים]

חולין מו ע"א


"בעופא; רבי ינאי אומר: למטה מן האגפים, וריש לקיש אמר: עד בין אגפים.
אמר עולא: הוה קאימנא קמיה דבן פזי, ואייתו לקמיה עופא ובדק עד בין אגפים, ושלח ליה דבי נשיאה וקם ואזל, ולא ידענא, אי משום דלא צריך למבדק טפי, אי משום כבוד נשיאה
."

 

1.
בפשטות, יש מחלוקת בסוגיא בין רבי ינאי וריש לקיש.

2.
רמב"ם הלכות שחיטה פרק ט הלכה ד:

ושלש פרשיות הן ואלו הן: שלשה עצמות דבוקין זה בזה למטה מחליות של שדרה, וחוט השדרה בעוף עד בין אגפיים ב, אבל למטה ממקומות אלו אין משגיחין על החוט הנמשך לשם בין שנפסק עורו בין שנמרך המוח.

3.
כסף משנה הלכות שחיטה פרק ט הלכה ד:

ומה שכתב וחוט השדרה בעוף עד בין אגפיים. שם (דף מ"ו) בעופא ר' ינאי אמר בין אגפים +כן הוא בהלכות אבל בגמ' סברות הפוכות וכן גריס רש"י, ועי' בב"י סי' ל"ב+ ר"ל אמר למטה מאגפים

וכתב הרשב"א ולא איפסיקא הלכתא כמאן והוה ליה ספיקא דאורייתא ולחומרא

והרמב"ם פסק עד בין אגפים ולא ידעתי טעם לדבריו גם בהרבה מספק הטריפות פסק לקולא ובמקצתן לחומרא ודרכו נסתרה מעיני עכ"ל.

ואיני יודע ממה תמה על רבינו בזו דהא נימוקו עמו דר' ינאי רביה דר' יוחנן הוא דהוא רביה דר"ל וקי"ל אין הלכה כתלמיד במקום הרב

וכן נראה דעת הרי"ף והרא"ש שכתבו המחלוקת סתם ולא הכריעו משום דמסתמא אין הלכה כתלמיד במקום הרב

ובשאר ספקות שפסק במקצתן לקולא ובמקצתן לחומרא אתן בהם טעם לשבח בס"ד:


ה"כסף משנה" מסביר את פסיקת הרמב"ם, שפסק כשיטת רבי ינאי [לפי הגירסא שרבי ינאי אמר את מה שמובא בדפוסים שלנו בדברי ריש לקיש].

4.
יש דיון בפרשני הרמב"ם [כמובא בדברי ה"כסף משנה" הנ"ל]: מתי הרמב"ם פוסק בספק דאורייתא – לחומרא, ומצד שני - בהרבה מקרי טריפות הרמב"ם פוסק לקולא.

5.
טוען ה"כסף משנה", שבסוגייתנו הרמב"ם פוסק על פי הכלל שאין תלמיד יכול לחלוק על רבו. וכאן הוא מחדש שאין תלמיד יכול לחלוק על רבו של רבו, ורבי ינאי היה רבו של רבי יוחנן שהיה רבו של ריש לקיש.

6.
הערה:
אם נניח שרבי יוחנן סובר כרבו – רבי ינאי, הרי שהלכה היא כרבי יוחנן נגד ריש לקיש. ואולי אין לומר, שרבי יוחנן הביע דעתו כאן, ולכן יש לדון רק בקשרים בין רבי ינאי לריש לקיש.

7.
וה"כסף משנה" קובע, שאין הלכה כתלמיד לעומת רבו של רבו. כל זה נכון עד תקופת אביי ורבא. אבל אחרי אביי ורבא הכלל הוא, ש"להלכה כבתראי" גם כתלמיד בפני רבו.

7.1.
הליכות עולם שער חמישי פרק ג:

י. אין הלכה כתלמיד במקום הרב. ודוקא עד רבא אבל מכאן ואילך קי"ל הלכה כבתראי ואפילו תלמיד במקום הרב, כן כתבו הגאונים ז"ל וכן בתוספות:

8.
ועדיין יש לדון אם יש הבדל אם מדובר כאשר התלמיד ורבו דנים בפועל ביניהם.

9.
כך בשל"ה - כללי התלמוד (כ) כלל הלכה:

תעה. אין הלכה כתלמיד במקום הרב. וכתב הר"ן ז"ל בריש סוכה (א א מדפי הרי"ף ד"ה ולרב זירא), דהני מילי כשחלק עמו בחייו, דכיון דלא קיבל רבו דבריו נדחו דברי התלמיד,
אבל כשנחלק עמו לאחר מיתה לא, אדרבה קיימא לן הלכה כבתראי, אף על גב דבתראי תלמידי דקמאי נינהו. פירוש, דבר זה מסורת בידינו מהגאונים ז"ל (עד כאן לשונו). וזה הכלל דאין הלכה כתלמיד במקום הרב, הוא עד אביי ורבא, אבל מאביי ורבא ואילך קיימא לן הלכה כבתראי. והטעם כתב גאון, מפני שקודם אביי לא היו התלמידים שונין אלא מה שקבלו מרבם, זה שונה ברייתא דרבי חייא וזה ברייתא דפלוני, אבל מאביי ורבא ואילך חקרו כל הדעות, ופעמים מצינו שהלך הרב בשיטה שאינה הלכה, וזהו שאמרו בתענית (כד ב) ואנן מתנינן הלכה בי"ג פנים, משמע אבל לא בימי הרב.

הוא אומר, שאם התלמיד חלק על רבו שלא בחייו [ולא משנה אם ממש דן איתו] הוא רשאי לחלוק עליו ו"הלכה כבתראי" אבל עדיין כל זה רק אחרי אביי ורבא.
ולכן בסוגייתנו, שמדובר ברבי ינאי וריש לקיש [מראשוני האמוראים] הרי שאין הלכה כבתראי וצריכה להיות כרבי ינאי.

10.
ומוסיף יד מלאכי כללי התלמוד כלל לח:

אין הלכה כתלמיד במקום הרב, מושכל ראשון הוא דלא אמרינן כן אלא ברבו מובהק אבל ברבו שאינו מובהק לא דא"כ לא שבקת חיי לכל צורבא מרבנן, שאלות ותשובות זקן אהרן סי' ג' דף ח' ע"ב ושכן כתב ריצב"א, ואני בעניי אף שהוא מושכל ראשון לבי מהסס בזה דהא סתם רבו הוא רבו שאינו מובהק וכמו שהוכיחו בראיות נכונות הר"ב פרי חדש בא"ח סי' תע"ב ס' ה' ובעל קול בן לוי דף ט' ע"ג ע"ש.

ותו שהרי כתב הכנסת הגדולה בכללי הגמרא כלל ז' שלמד מכללי מוהריק"א שכל מקום שאין הלכה כפלוני לגבי רבו לאו דוקא רבו אלא כל שהחולקים עלוי קדמונים מרבו הוה ליה כרבו

וכן נראה עוד ממה שכתב הב"י בי"ד סי' ל"ב ס"ו דבמחלוקת רבי ינאי ור"ל כתב לדעת הרי"ף והרא"ש דכיון דרבי ינאי רביה דרבי יוחנן דהוא רביה דר"ל קי"ל אין הלכה כתלמיד במקום הרב וכן מצאתי עוד להרז"ה בפרק רבי אליעזר דמילה שכתב דרב במקום רבי יוחנן ליתא וכל שכן רבב"ח דכתלמיד הוא לגבי דרבי יוחנן ע"כ

מכל זה אתה למד דזה הכלל נוהג אף ברבו שאינו מובהק דהא דבר פשוט הוא דהקדמון מרבו לאו רבו מובהק הוא שהרי לא למד ממנו רוב חכמתו ואפשר גם כן שלא ראה אותו ולא הכירו ואפילו הכי לית הלכתא כאחרון לגביה וכ"כ התוס' גבי רב הונא ורבי יוחנן בפרק ב"מ [דף] ט"ל ב' ומ' ב' נ"ט ב'.

ואשכחנא תו למרן בכ"מ פרק ד' מהלכות תפילין הלכה ט"ו שכתב דר' יוחנן ורמי בר יחזקאל כרבי יוחנן נקטינן דלא עדיף רמי מרב ושמואל רבותיו דהלכתא כרבי יוחנן לגבייהו ועיין כיוצא בו עוד בפרק ז' וח' מהלכות ברכות
ובפרק ט' מהלכות שחיטה פעם ושתים
ובפרק ו' מהלכות בכורים כתב עוד לפי גרסתו בשיתא סדרי דודאי כרבי חייא קי"ל לגבי רב אסי דהא רביה דרביה הוא דאין הלכה כתלמיד במקום הרב
הרי דאף דלא למד מרביה דרביה כלום קרי ליה תלמיד במקום הרב להיותו קדמון ממנו וכ"ש ברבו שאינו מובהק שלמד ממנו קצת שהדין נותן שלא לפסוק כתלמיד כן נלפק"ד, ואחרי מופלג יצא לאור עולם ספר שונה הלכות מהרב הגדול חביבי ומיודעי מוהרש"ש נר"ו וראיתי שבהלכות מגילה דף ס"ד ע"ג עלה ונסתפק בהדין כללא אין ולאו ורפיא בידיה, ואני הנלע"ד כתבתי:

הוא מוכיח מסוגייתנו, שהכלל ש"אין הלכה כתלמיד בפני רבו" חל גם על מי שחי לפני "רבו" ואפילו לא היה רבו המובהק. שהרי ברור שרבי ינאי לא היה רבו המובהק של ריש לקיש, שהרי לא שמע ממנו באופן ישיר ולא חי בימיו.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר