הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "השתנות הטבעים"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין מב ע"א

"זה הכלל: כל שאין כמוה חיה - טרפה, מכלל דטרפה אינה חיה."

1.
לפי הסבר אחד בגמרא בהמה שהיא טריפה לא יכולה לחיות יותר מ 12 חודשים. סוגייתנו [ופרקנו -בכלל] מהווה את אחד המקורות החשובים לדיון מעמיק בראשונים ובאחרונים בקשר שבין מדע-מציאות-הלכה. [או: "השתנות הטבעים בהלכה"].

2.
הרשב"א נשאל על מקרה מסויים שבגמרא מוגדר כטריפה ובמציאות ראו שהבהמה חיה יותר משנה. והשיב הרשב"א שאין להכשיר בהמה זו מכיון שחז"ל קבעו שהיא טריפה על פי הלכה למשה מסיני, ואם במציאות יראו שהבהמה חיה יותר משנה יש לתלות זאת באופנים שונים: טעה בחשבון; התחלפה הבהמה, ויש שמוסיפים גם אפשרות שאולי הבהמה קיבלה תרופות.

3.
ויש שחולקים על הרשב"א ואומרים שהגדרת הטריפות היא על דרך "הרוב", אבל בהחלט יתכן שבהמה מסויימת שמוגדרת כטריפה תחיה יותר מ 12 חודש, ותמות יותר מאוחר, אבל בודאי שתמות קודם זמנן של בהמות דומות אחרות שאינן טריפות.

4.
ה"חזון איש" עונה על כך תשובה עקרונית-אמונית: הקב"ה ברא תרופות לכל ה"טריפות". אלא שבא חזקיהו וגנז את ספר התרופות. ומאז בכל דור הקב"ה מגלה לרופאים את אחת התרופות הללו.

4.1
באלפיים שנה מאברהם אבינו עד חתימת התלמוד ניתן הכח ביד חכמים לקבוע את דין תורה לפי הבנתם. ולכן, מה שהם קבעו לפי ידיעותיהם בהגדרת הטריפה נאסר באופן מוחלט גם אם בדורנו תימצאנה תרופות לאותן טריפות והבהמות לא ימותו קודם זמנן,

5.
וכך סובר הרמב"ם:
רמב"ם הלכות שחיטה פרק י הלכה יב:

ואין להוסיף על טריפות אלו כלל, שכל שאירע לבהמה או לחיה או לעוף חוץ מאלו שמנו חכמי דורות הראשונים והסכימו עליהן בבתי דיני ישראל אפשר שתחיה, ואפילו נודע לנו מדרך הרפואה שאין סופה לחיות.

הלכה יג
וכן אלו שמנו ואמרו שהן טריפה אף על פי שיראה בדרכי הרפואה שבידינו שמקצתן אינן ממיתין ואפשר שתחיה מהן אין לך אלא מה שמנו חכמים שנאמר על פי התורה אשר יורוך.

6.
וכן:
שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק ב סימן ג:

... וכ"כ היה שייך למיסמך על החכמים שיאמדו מי הן הטרפות שאין כמוה חיה, לכן הוא הכרח לומר שבאיסור טרפה תלוי בזמן נתינת התורה מה שאז לא היתה כמוה חיה, שלכן הוצרך להלכה מסיני להודיע שאלו הן הטרפות לעולם אף שיהיה זמן שישתנה הטבע ואומדנות החכמים לא יהיה כן.

כלומר, זוהי גזירת הכתוב שנמסרה כהלכה למשה מסיני, שבהמות מסויימות במצב מסויים מוגדרות כטריפה גם בזמן שהמציאות תהיה שונה - כבימינו, וכדברי ה"חזון איש".

7.
ראה בהרחבה, למשל, "מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמודים ח-ט.