הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "אי הכי"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין מ ע"א-ע"ב

"אמר רב הונא: היתה בהמת חבירו רבוצה לפני עבודת כוכבים, כיון ששחט בה סימן אחד - אסרה.
סבר לה כי הא דאמר עולא אמר ר' יוחנן: אע"פ שאמרו המשתחוה לבהמת חבירו לא אסרה, עשה בה מעשה אסרה.
איתיביה רב נחמן לרב הונא: השוחט חטאת בשבת בחוץ לעבודת כוכבים - חייב שלש חטאות; ואי אמרת כיון ששחט בה סימן אחד אסרה, אשחוטי חוץ לא ליחייב, מחתך בעפר הוא! אמר רב פפא: הכא בחטאת העוף עסקינן, דכולהו בהדי הדדי קאתי. מכדי רב הונא כמאן אמרה לשמעתיה? כעולא, ועולא מעשה כל דהו קאמר! אלא באומר בגמר זביחה הוא עובדה.
אי הכי, מאי איריא חטאת? לישמעינן זבח."

1.
מבנה הסוגיה:

1. רב הונא אמר הלכה.
2. הגמרא מציינת שסברת רב הונא בנויה על סברת עולא ורבי יוחנן.
3. רב נחמן מקשה על רב הונא מברייתא.
4. רב פפא מתרץ את קושיית רב נחמן.
5. הגמרא מקשה על רב הונא.
6. הגמרא מתרצת את הקושיה.
7. הגמרא מקשה על התרוץ – על רב הונא.

2.
הקושיה האחרונה היא בנוסח "אי הכי". מה משמעותו? בדרך הפשט הכוונה היא כך: הקושיה היא על "תהליך" של הסבר, כבסוגייתנו: אם אתה מתרץ את רב הונא [סעיף 6] הרי קשה...! במילים אחרות: ללא התרוץ הזה – לא היה קשה.
מעניין! לכן אין בש"ס ביטוי "אי הכי" שבא בתחילת דיון על דין מסויים [של תנא או של אמורא]!

3.
כעין דברי "הליכות עולם" שער שני פרק ב :

ד. כל אי הכי שבגמרא מתפרש הכי אי אמרת בשלמא, דלשון אי הכי משמע לדידך קשיא הא לדידי ניחא, ואנו רגילין לומר אי אמרת בשלמא על זה הדרך אי אמרת בשלמא לדידי לא קשה מה שאני מקשה עתה נהי דקושיתי הראשונה במקומה עומדת אלא השתא דתרצתא ואמרת כך וכך קשיא, כגון בריש כתובות גבי מן הסכנה ואילך נהגו העם לכנוס בשלישי וכו' דאקשינן אי הכי בשלישי נמי אתי ובעיל וכו' ולדידיה קשה גם כן בשלישי נמי איכא למיחש דתהרג אלא דמפרשינן ליה באי אמרת בשלמא הכי אי אמרת בשלמא לדידי דאמינא דאמרי בתולה נשאת ברביעי תהרג ליכא למיחש בשלישי דלא כיוונו אלא להעביר על דת והא עברו על (תקנה) [תקנת רביעי] שהיא עיקר, נהי דמכל מקום קושיתי הראשונה דנהגו לגמרי נעקריה במקומה עומדת אלא אי אמרת דאמרי תבעל להגמון תחלה בשלישי נמי אתי ובעיל כיון דלהנאת עצמן כוונו ועל זה הדרך בכוליה גמרא:

ובסוגייתנו: אומר המקשן [סעיף 7]: בגלל שתרצת [בסעיף 6] לכן אני מקשה, אבל לפי שיטתי [סעיף 5] - לא קשה.

4.
של"ה - כללי התלמוד (ט) כלל אלף:

וכתבו התוספות ז"ל בסוף פרק הפועלים (בבא מציעא צג א ד"ה אי), אהא דקאמר אי הכי ארבעה, שלשה נינהו. האי 'אי הכי' אין בו 'אי אמרת בשלמא', דמעיקרא נמי הוי מצי לאקשויי הכי, וכן יש הרבה בתלמוד, עכ"ל. וכן כתבו עוד בפרק כל הנשבעין (שבועות מה ב ד"ה אי הכי) גבי אי הכי אפילו עבר זמנו כו', אף על גב דלא שייך 'אי אמרת בשלמא' אין לחוש. וכן כתב הרשב"א ז"ל בפרק השולח (גיטין לט א), אי הכי אדפליגי בשערו וכו', אין בו 'אי אמרת בשלמא'. וכן כתב הריטב"א ז"ל בפרק קמא דמציעא (טו א), אי הכי פירי נמי, [פירוש] לאו 'אי אמרת בשלמא' הוא, אלא הכי קאמר, אנחת לן חדא ואקשת לן חדא, וכיוצא בו בתלמוד. אי נמי דאפירוקא דלעיל סמיך, עכ"ל (הריטב"א).

השל"ה מביא שיש סוברים שלא כדברי ה"הליכות עולם", ולפעמים "אי הכי" לא תלוי אם יש דעה קודמת שמתיישבת ["בשלמא..."], והקושי הוא רק בעקבות הסבר מסויים.

5.
וראה בסוגייתנו מחלוקת ראשונים על מה מוסבת קושיית "אי הכי": על רב הונא? על עולא? או אפילו על הברייתא. [ראה "מתיבתא", הערות ג,ז].

5.1
אם הקושי הוא על הברייתא [אפילו אם מדובר על הסבר שאמורא אומר על הברייתא] הרי מתאים יותר להסבר השל"ה,

5.2
ואם הקושי בסוגייתנו הוא על רב הונא - מתאים יותר לשיטת ה"הליכות עולם".