הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

אמוראים: רבא ורב נחמן בר יצחק - סדר הדורות

[אמוראים - תולדות]

חולין לח ע"א-ע"ב

"אמר רב חסדא: פירכוס שאמרו - בסוף שחיטה. מאי בסוף שחיטה? באמצע שחיטה, לאפוקי תחלת שחיטה דלא. אמר רב חסדא: מנא אמינא לה? דתנן: בהמה דקה שפשטה ידה ולא החזירה - פסולה אימת? אילימא בסוף שחיטה, כל היכי תיחי ותיזיל? אלא לאו באמצע שחיטה.
א"ל רבא: לעולם בסוף שחיטה, שאני אומר: כל שאינה עושה כן בסוף שחיטה, בידוע שנשמתה נטולה הימנה קודם לכן.
ר"נ בר יצחק אמר: פירכוס שאמרו - בתחלת שחיטה. אמר ר"נ בר יצחק: מנא אמינא לה? דתנן, אמר ר"ש: השוחט בלילה, ולמחר מצא כתלים מלאים דם - כשרה, שזינקה, וכמדת ר"א; ואמר שמואל: כותלי בית שחיטה שנינו, ...
רבא אמר: פירכוס שאמרו - בסוף שחיטה. אמר רבא: מנא אמינא לה? דתניא: +ויקרא כ"ב+ שור או כשב - ...
אמר רבא, הלכתא כי הא מתניתא: בהמה דקה שפשטה ידה ולא החזירה - פסולה; במה דברים אמורים - ביד, אבל ברגל, בין פשטה ולא כפפה בין כפפה ולא פשטה - כשרה; בד"א - בדקה, אבל בגסה, בין ביד בין ברגל, בין פשטה ולא כפפה בין כפפה ולא פשטה - כשרה; ועוף, אפילו לא רפרף אלא גפו ולא כשכש אלא - זנבו - הרי זה פירכוס. מאי קמ"ל? כולהו תננהי: בהמה דקה שפשטה ידה ולא החזירה - פסולה, שאינה אלא הוצאת נפש; יד אין, רגל לא, דקה אין, גסה לא! עוף איצטריכא ליה, דלא תנן."

1.
מבנה הסוגיה: רב חסדא הסביר את זמן הפירכוס במשנה [שהשחיטה כשרה].
רב נחמן בר יצחק חולק ומסביר באופן אחר.
רבא חולק על שניהם ומסביר את המשנה באופן שונה.

רבא מכריע כברייתא שהוא מביא.

2.
רבא גם חולק על קודמיו וגם מכריע בעצמו בין שלושתם. כלומר: רבא רשאי לדון כאחד האמוראים אולם יש לו גם יכולת לומר "אני מכריע" מפני הכלל של "הלכה כבתראי".

3.
אולם על כל הנ"ל יש קושי גדול: הרי רב נחמן בר יצחק היה תלמידו של רבא, א"כ מדוע הוא מוזכר בסוגיה לפני רבא, ומדוע אין הלכה כמותו, שהרי הוא ה"בתראי"?

4.
ויש להסביר כך: בספר "מנחת יצחק" שואל: משמע בסוגיה שרבא דבר עם רב חסדא, כי בשלב הראשון הוא מגיב ישירות לדברי רב חסדא ["אמר ליה רבא"]. רבא היה בן 8 כשרב חסדא נפטר, ולא יתכן שהרבה מימרות של רב חסדא היו "רק" לפני מותו, ורבא שהיה בן 8 פילפל איתו בלימוד!

5.
לכן, אין מנוס מלומר, ש"רבא" בקטע הראשון הוא "רבא בר נתן" או "רבא בר ירמיה" שחיו בתקופת רב חסדא ורב נחמן.

6.
ולגבי השאלה: מדוע "רבא" [ מי שיהיה...] מוזכר לפני רב נחמן בר יצחק? נראה ליישב בפשטות: סדר הזכרת החכמים בסוגייתנו אינו לפי "סדר הדורות" אלא לפי סדר "השחיטה".
רב חסדא אמר: "בסוף שחיטה", רב נחמן בר יצחק אמר "בתחילת שחיטה" ו"רבא" אמר "בסוף שחיטה".

6.1
ועדיין קצת קשה.

7.
ואולי רבא הביא הוכחה מברייתא, ורב נחמן בר יצחק הביא הוכחה ממשנה, ולכן דברי רב נחמן בר יצחק קודמים לדברי רבא – שהיה רבו.

8.
ואולי הלכה כרבא מפני שהכריע מברייתא ולא מסברא.