הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

תנאים: רבי מאיר ורבי יוסי

[תנאים - תולדות]

חולין לח ע"א

"מיתיבי: רבי יוסי אומר, היה רבי מאיר אומר: גועה בשעת שחיטה - אין זה פירכוס רבי אלעזר ברבי יוסי אומר משמו: אפילו הטילה ריעי וכשכשה בזנבה, אין זה פירכוס; קשיא גועה אגועה, קשיא ריעי אריעי! גועה אגועה לא קשיא: הא דעבי קלה, הא דעמי קלה; ריעי אריעי נמי לא קשיא: כאן בשותתת, כאן במתרזת."

1.
הגמרא מקשה מברייתא.
דעה ראשונה מובאת כך: "רבי יוסי אומר היה רבי מאיר אומר...". בפשטות, משמעות הביטוי היא, שרבי יוסי טוען ששיטת רבי מאיר היא כך וכך...

2.
ספר יוחסין מאמר ראשון :

"... ורבי מאיר מת קודם ר' יהודה ור' יוסי חבריו כדאיתא בפרק ב' דקדושין דף נ"ב ב) ובנזיר דף מ"ט ב) כשנכנס סומכוס ללמוד לפני ר' יהודה וכן ר' יוסי מת קודם ר' יהודה כדאיתא בפרקא קמא דסוכה (דף ט"ז ב) ובפרקא קמא דראש השנה דף י"ט א) ר' מאיר כמה דורות אחר החרבן, ר' מאיר תלמיד ר' עקיבא ור' עקיבא תלמיד ר' אליעזר ור' אליעזר תלמיד ריב"ז שבימיו נחרב הבית וכו'. אבל עם כל זה ראינו שהיה בזמן הראשונים שאמר ר' יהושע יפה אמרה ברוריה. וכן פירש"י בפ' ד' מיתות בית דין (סנהדרין דף נ"ח. ד"ה ואיכא) כי ר' מאיר תלמיד ר' אליעזר הגדול וכן ר' מאיר תלמיד ר' עקיבא ומשניהם למד.

לענייננו ניתן אולי ללמוד מכאן שרבי מאיר היה מבוגר מרבי יוסי ומרבי יהודה, ולכן, צריכים בסוגייתנו לומר, שרבי יוסי אומר בשמו של רבי מאיר.

3.
מה משמעות הניסוח "היה רבי מאיר אומר"?

3.1
אפשרות א: ללמדנו שחכמים חולקים עליו.

3.2
אפשרות ב: רבי יוסי אמר הדברים אחרי שרבי מאיר כבר נפטר.

3.3
ב"דקדוקי סופרים" מובאת גירסא "אמר רבי יוסי" בלי "היה רבי מאיר אומר". לפי זה ההערה הקודמת מתבטלת.

3.4
אבל לפי זה יקשה: כיצד אחר כך מובא: "רבי אלעזר ברבי יוסי אומר משמו" [=רבי אלעזר אומר משמו של רבי יוסי – אביו], וכי רבי אלעזר חולק על אביו בשמו של אביו? לא יתכן.

3.5
גירסא נוספת: בלי רבי יוסי אלא רק: "היה רבי מאיר אומר". לפי זה ברור אחר כך, שרבי אלעזר ברבי יוסי אמר משמו – הכוונה שאמר משמו של אביו – רבי יוסי.